פרשת יתרו: טוב חיבוק יתרו משנאת עמלק | אילן ישראל, שבט תשפ"ו
פרשת יתרו המרתקת ידועה כפרשת מתן תורה (שמות יט-כ). רוב הפרשנות מתייחסת למתן התורה ולקבלת התורה, בצורה כה דרמטית וטעונה בהר סיני, ואני מבקש להתייחס לתחילת הפרשה (פרק יח)ולהתרכז בדמותו של יתרו, כהן מדין, חותנו של משה.
יתרו שומע שעם ישראל חונה ליד הר סיני, ומלווה את בתו ציפורה, אשת משה ואת הבנים, גרשום ואליעזר.
בפרשה הקודמת, פרשת בשלח, הסיפור מסתיים במלחמה עם עמלק. פרשת יתרו מתחילה בשלום. יתרו פוגש את משה "ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום" (שמות יח, ז). אחרי שמשה סיפר לו על התלאות והנפלאות שקרו לעם ישראל, יתרו משיב: "ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים… עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים" (יח, י-יא). בהיותו כהן מדין, צבר יתרו ניסיון רב בתחום של אמונה באלים.
לאחר הקרבת הקורבן, שם מתלווים "אהרון וכל זקני ישראל" , הם סועדים יחד.
למחרת, משה יושב "לשפוט את העם" מבוקר עד ערב. יתרו מתבונן בו בסוף היום ושואל את משה למה הוא יושב לבד מול העם ואז נוקב בביקורת חריפה "ויאמר חותן משה אליו: לא טוב הדבר אשר אתה עושה". יתרו מפחד משחיקה – "נבול תיבול" – אך במקום להשאיר את הביקורת באוויר, הוא מציע שיטת משפט שתאפשר למשה לטפל בכל העם בלי להרוס את עצמו בדרך. וכך, "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל" (יח, כה).
אפשר לתהות למה מזכירים את יתרו ואת המפגש הזה בעת הזו בסיפור? האם לא הגיוני יותר שאחרי מעבר ים סוף וכניסה למדבר, עם ישראל יקבל מיד את התורה בהר סיני?
פרשנים רבים מתייחסים לסוגיה זו. קסוטו מציג את ההבדלים העצומים בין סוף פרשת בשלח, כאשר ישראל יוצא למלחמה עם עמלק לבין המפגש של משה עם יתרו, כהן מדין. בפרשת בשלח, משה בוחר לוחמים ובפרשת יתרו חותנו בא בשלום ומשה בוחר שופטים.
מה היה קורה לו היה פרק יח נשמט? יש להניח שכל עמי האזור היו נדמים לבני ישראל כעמלק, שונא ישראל. אך כאן יש לנו ביקור של אוהב ישראל, יתרו, שבא בכבוד, בשלום ובאהבה ומראה לעם שלא כל עמי האזור מבקשים את רעתם.
מיכל ביטון כותבת: "השיעור אדיר: לפני קבלת הברית שעומד להגדיר אותם , אחרי מאות שנות עבדות , העם היהודי התבקש לזכור לא רק את שנאת עמלק אלא גם חיבוק יתרו".*
מעבר לאמירה המפתיעה "לא טוב", יתרו מביא לנו גם "ברוך ה' (ובלשוננו היום, "ברוך השם"). הרב יונתן סקס מזכיר שיתרו נמצא בשרשרת מנהיגים לא יהודים בתנ"ך , מזמן אברהם, שבירכו את השם, ולאחר מכן האמירה הפכה לשגורה בפי עמנו. הרב סקס מספר על הבעש"ט, מייסד החסידות, שהיה מסתובב בערי מזרח אירופה ופוגש בכל שכבות העם, ולרוב כשהוא שואל על שלומם, הם עונים "ברוך השם". כשנשאל על תופעה זאת, הבעש"ט אומר שעם כל ברכה הוא מרגיש שהיהודי בונה כיסא כבוד לקב"ה.
יתכן שהשיעור האמיתי שניתן ללמוד מפרק יח בשמות על ביקור יתרו: הוא לא רק ייעץ לחתנו איך למשול ולשפוט ביעילות ובאחריות , אלא גם בירך את השם והראה שעמי העולם יכולים להיות ידידי אמת לעמנו. זה מסר חשוב גם בתקופתנו כאשר אנו עלולים להתייאש מהגברת האנטישמיות סביבנו. עדיף לחפש את חיבוק יתרו מאשר את שנאת עמלק.
שבת שלום.
Dr. Mijal Bitton: Committed, Yitro 5785,2025 (translation I.I) *