חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת וָאֵרָא: מהו לב כבד?

פרשת וָאֵרָא:   | אניטה תמרי, טבת, תש"פ.

מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים. מה עוד אפשר להוסיף על המכות? שהיו נסים? שלא היו ולא נבראו? שהר געש התפרץ בסנטוריני (תרה) וגרם לכל התופעות המוזרות האלה? ולמה היה צורך בכל כך הרבה מכות אם פרעה היה מוכן לשלח את בני ישראל כמעט לאחר כל אחת מהן?

שנים אני תוהה את מי נועדו מכות מצרים להרשים, אבל זה נושא לשיחה, אולי בזמן הקידוש ואולי בהזדמנות אחרת

בכל פעם שפרעה עמד לשלח את בני ישראל, אלוהים "הכביד את לב פרעה" והמלך חזר בו. מה פירוש "הכביד את לב…"? במקרא מופיע הלב הכבד פעמים אחדות בסיפור יציאת מצרים, ורק עוד פעמיים במקרא כולו. פעם אחת בספר שמואל א (ו, ו), בסיפור הארון בשדה פלישתים: "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ." ועוד פעם בדברי הימים ב, בסיפור המלחמה בין יהודה וישראל: " אָמַרְתָּ הִנֵּה הִכִּיתָ אֶת אֱדוֹם וּנְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לְהַכְבִּיד עַתָּה שְׁבָה בְּבֵיתֶךָ לָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה וְנָפַלְתָּ אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ " (כה, יט)

והשאלה היא, מהו לב כבד?

נזכור שמשה גדל בחצר מלך פרעה, ושסיפור משה שזור בדת המצרית ובמסורת המצרית. במצרים העתיקה, כשאדם מת הוא נידון על פי מעשיו בעולם הזה כדי לקבוע לאיזו "מחלקה" יגיע בעולם הבא. לבו של המת הונח על אחת מכפות המאזניים, ועל הכף השנייה הונחה מָאת, נוצת האמת. האל אנוביס היה אחראי לשקילה. אם מעשיו של האדם היו טובים, הרי שהכף ועליה מאת הייתה יורדת והמת נשלח לשדות יארו, מקומם של הטובים. אך הרעים, אלה שלבם כבד, לא הגיעו לשם

הלב הכבד הוא הלב החוטא, הלב שאינו מוציא את בעליו ממצרים שלו. הלב הכבד הוא העומד בינינו ובין החירות שלנו. הוא החלק שבנו שממשיך להחזיק אותנו במקום שאינו מטיב אתנו ועוצר אותנו לצאת לגאולה – תהא זו בעינינו אשר תהא.

ציור מצרי עתיק, שוקלים לב במאוזנים