פרשת וישלח: על סיפור דינה בשכם | אהובה שחר' כסלו תשפ"ג
"תנא משום ר' יוסי: שכם מקום מזומן לפורענות. בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלוכת בית דוד" (מסכת סנהדרין קב א).
האמירה הזו מעוררת תמיהה. שני החלקים האחרונים שלה ברורים. מכירת יוסף בשכם הובילה לירידה למצרים ולשעבוד במצרים. פילוג הממלכה הוביל בסופו של דבר לחורבן הבית הראשון. מה הקשר בין עינוי דינה לפורענויות הגדולות האלה?
כדי לענות על כך ביקשתי לבדוק מהי הפורענות בסיפור דינה שמצדיקה את הפוגרום שעושים שמעון ולוי בבני העיר שכם ומדוע ניתן להגדירה כאירוע מכונן בתולדות העם.
האם הפורענות היא אסונה האישי של דינה, האונס?
הכתוב לא מראה דאגה רבה לדינה. בראשית הפרק אנחנו שומעים שהיא יצאה" לראות בבנות הארץ". בזה יש משום העברת חלק מהאשמה של האונס לדינה עצמה. אין אנחנו שומעים את דינה עצמה בסיפור, ואין אף מילה המרמזת מה עלה בסופו של דבר בגורלה.
האם הפורענות היא הפגיעה בכבוד המשפחה של יעקב?
כך טוענים שמעון ולוי נחרצות להגנתם בסוף הפרק: "הכזונה יעשה את אחותנו"? אלא שיעקב שותק, שתיקה שאין בה הסכמה. הוא יתחשבן איתם בצוואתו בסוף ימיו: "שמעון ולוי…ארור אפם כי עז…" מכאן שיעקב ראה את מעשיהם של שמעון ולוי בשכם כלא ראויים והטיעון שלהם "הכזונה יעשה את אחותנו"? לא הצדיק בעיניו את מעשיהם בשכם.
התנהגותה ותגובותיה של דינה בסיפור אינן ברורות והן יכולות להשתמע לכמה פנים. יתכן שהיא שיתפה פעולה עם שכם וזה לא היה מעשה אונס. אם כך קרה, מדוע לא הרגו שמעון ולוי גם את דינה כדי להגן על כבוד המשפחה? מצד שני, מדוע הם לא מסתפקים בהריגת שכם, והורגים את כל הזכרים בעיר?
אם דינה נאנסה אפשר שנלמד מספר דברים על דינו של האונס נערה: "כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו" (דברים כב, כח) עליו לשלם לאבי הנערה מוהר ולשאת אותה לאישה בלי אפשרות לשלחה כל ימי חייו. והרי שכם מבקש לשאת את דינה ומציע מוהר ככל אשר ישיתו עליו. מדוע לא אפשרו לו האחים לקחתה לאישה?
האם הפורענות היא סכנת ההתבוללות עם עמי כנען?
אמנם אחי דינה אומרים לבני שכם :"לא נוכל … לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה" אבל הרי זו מרמה. הם לא מתכוונים לכך. הדרישה לבני שכם למול את עורלתם היא רק תכסיס להפילם בפח, כמו שאכן קרה. הם לא התכוונו לתת לשכם את דינה בכל מקרה.
לדעתי, הפורענות בעלת המשמעות לטווח ארוך היא הפוגרום שעשו שמעון ולוי בשכם.
סיפור דינה הוא דרמה פוליטית. האחים רואים במעשה של שכם ביטוי של שליטה. הוא לוקח את אחותם בלי לבקש את רשותם .הוא מפעיל כוח. בני יעקב מחזירים בכוח גדול נגד כל אנשי העיר, כולל נשים וטף. לכאורה, השימוש בכוח מוכיח את עצמו: "ויסעו ויהי חתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב" (בראשית לה, ה).
אלא שהפעלת כוח ללא אמות מידה מוסריות משחיתה את המנצח עצמו. השימוש בכוח, במרמה התפרצות יצרים, שקר וזדון, כל מה שהפעילו האחים במעשה דינה ימשיכו לקנן במשפחת יעקב. לכן יזרקו האחים את יוסף לבור בקנאתם בו וימכרו אותו לישמעאלים שיורידו אותו מצרימה ,ומכאן – יגיע השעבוד במצרים, ואחריו הפורענות של פילוג הממלכה. כך, בפוגרום שעשו שמעון ולוי בשכם, נזרעו זרעים של קלקול מידות, שיגיעו עד לחורבן.