פרשת וַיֵּשֶׁב: הפַספוס ששמו לו פס

פרשת וַיֵּשֶׁב: הפַספוס ששמו לו פס | אניטה תמרי, כסלו, תשע"ט

המקרא אינו מרבה לדבר על בגדים. אין לנו תיאור של החגורות שתפרו אדם וחווה מעלי עץ התאנה, אבל נראה שהם לא תאמו את אופנת גן עדן, כי לאחר שאלוהים התעמת עם בני הזוג והסביר להם שהחיים מכאן ואילך יהיו עצב וזעה הוא המשיך "וַיַּעַשׂ … לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם". כאן כבר מתגלה האל כאחד האדם – אני אמנם זורק אתכם מהבית, אבל תצאו מפה לבושים כמו שצריך ואל תעשו לי בושות גם בחוץ

לבושים… לבוש… בושות. אולי עוד נחזור לזה

על לבושו של אדם אחד במקרא אנו יודעים בפרטי פרטים – הלא הוא הכהן הגדול. שלושים ושמונה פסוקים (שמות כח, ד-מב) מוקדשים לבגדי הכהן הגדול. לשם השוואה, העולם כולו נברא בעשרים ושבעה פסוקים, ומן הסתם, תפירת בגדי הכהן, עיצוב החושן, שזירת השרשרות והכנת המצנפת ופתיל התכלת – כל זה כנראה ארך יותר מששה ימים

רבקה הלבישה את יעקב בבגדי חמודות – אבל אין אנו יודעים איך נראו בגדים אלה. מה שברור היא שהבגד שימש את רבקה ויעקב במעשה המרמה, ואם תרצו, היה זה בגד הבגידה

עוד בגדים אנחנו מכירים – המעיל שתפרה חנה לשמואל, והאדרת שעטה אליהו, ובגדי האלמנות של תמר, והבגדים של הדמות המסתורית שבאה "מאדום, חמוץ בגדים מבצרה" (ישעיה סג, א)

אין אנו יודעים מה לבשה מלכת שבא, וחכמים חושבים שהם יודעים מה לא לבשה ושתי. כיצד שינתה שרה את בגדיה מבגדי אשת איש לבגדי "אחותי את"? מה לבש משה כשעלה להר סיני ואיך נראו הבגדים כשירד מההר? ונוח, מה ארז כשנכנס לתיבה – ומה ארזה אשתו? הלבוש המקראי נותר נחלתם של האמנים – הציירים והפסלים ושל מעצבי התלבושות של הוליווד

והנה, בשני מקומות במקרא מופיע בגד ייחודי – כתונת פסים. הראשונה היא של יוסף, והשנייה של תמר, אחותו של אמנון

אנחנו מכירים את המילה "פס" במשמעות בת ימינו, רצועה צרה, קו ארוג או צבוע באריג. אך במקרא מופיעה המילה "פס" רק פעם אחת – המלך בלשצר ראה "פס ידא די כתבה" (דניאל ה, ה), ופירושה כנראה כף היד. אם כך, כתונת פסים מהי? שוב, לציירים ולהוליווד ולברודויי הייתה תשובה – פסים אנכיים צבעוניים, כתונת ססגונית ואפילו צעקנית

אלא נראה שהפירוש הוא אחר. כתונת פסים הייתה כתונת ששרווליה הגיעו עד כף היד וכיסו אותה. כלומר, היא סימלה מעמד של אדם שאינו עובד בשדה או בכל עבודה שעלולה ללכלך את הבגד. ולכן לבש אותה יוסף כסמל למעמדו ותמר כסמל למעמדה. בשני המקרים התקשרה הכתונת ליחסים אלימים במשפחה. הן יוסף והן תמר, ששרוולם כיסה את כף ידם, קצרה ידם מלהושיע לעצמם כנגד רגשותיהם של אחיהם

לבוש ובושה, בגד ובגידה. האם הבגדים עושים את האדם? והרי האדם הוא המכין את הבגד. מה מספר הבגד שאנו לובשים? ומה שמסקרן עוד יותר – מה הוא מסתיר?

דילוג לתוכן