וישלח: מיעקב ועשו אֶל יחסים בינלאומיים

וישלח: מיעקב ועשו אֶל יחסים בינלאומיים | שושנה מיכאל צוקר תשע"ט

לקראת חזרתו לארץ כנען יעקב שולח מלאכים לבדוק מה מצב רוחו של עשו אחיו. בשובם הם מדווחים: "בָּאנוּ אֶל־אָחִיךָ אֶל־עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע־מֵאוֹת אִישׁ עִמּו". באפון טבעי הוא מפחד, "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד…" (בראשית לב:ז-ח)

לכן יעקב שולח מתנות לעשו כדי להרשים ולפייס אותו, הוא מתפלל והוא מכין את המחנה שלו למלחמה.  שלושה צעדים שרש"י מכנה אותם כ-"דורון, תפילה ומלחמה."  רבים בעלי מדרש ופרשנים תהו למה יעקב לא בטח בהבטחה שהוא קבל לפני שנים רבות, ביציאתו אל הרן. הם גם  דנים לחיוב ולשלילה בצעדיו הספציפיים. למחלוקתם יש הדים עכשוויים, איך רואי לנו להתייחס לאומות אחרות וכחות בינלאומיים. פנייתו של יעקב אל עשו בכנוי "אדוני" כאשר הוא מכנה את עצמו "עבדך" הוא מוקד מרכזי במחלוקת. לדוגמא בראשית רבה (עה:יא) נאמר:

באותה השעה שקרא יעקוב לעשו "אדוני" אמר לו הקב"ה אתה השפלתה את עצמך וקראת לעשו "אדוני" שומנה פעמים. בחייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך שנא' ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל. 

רמב"ן אפילו מאשים את יעקוב בחורבן בית שני כי הוא הדגים לדור ההוא התנהגות לא ראוי כלפי עשו.

אחרים דווקא משבחים. ר' יהודה הנשיא, שחי בזמן החורבן והנהיג את המאמץ להציל את היהדות לאחר החורבן, לקח את יעקב כדוגמה אישית וכתב לקיסר הרומי "מִן עַבְדָּךְ יְהוּדָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס" בניגוד להצעת עוזרו שרצה לכתוב "מִן יְהוּדָה נְשִׂיאָה לְמָרָן מַלְכָּא אַנְטוֹנִינוֹס" (בראשית רבה עה:ה).

ובמדרש "לקח טוב" ר' יונתן אפילו המליץ לכל מי שצריך "לרצות מלך או שלטון, ואינו יודע דרכם וטכסיסיהם, יניח פרשה זו לפניו, וילמד הימנה  טכסיסי פיוסים וריצויים."

אכן המחלוקת נמשכת בכל הדורות ונוכל למקם גם את עמדותינו היום הקשורים ליחסים בינלאומיים על הרצף זה.

מעבר לכל עמדה פוליטית, יש כאן מסר חשוב: עצם היוזמה והעשיה. ר' יצחק עראמה (ספרד, 1420- איטליה, 1494) בספרו  עקדת יצחק (שער כו: ההקדמה לפרשת וישלח) מדגיש:

כי העדר ההשתדלות וחסרון החריצות במקום הצורך הוא עוון אשר חטא. וכמו שבארו חז"ל במדרש (שוחר טוב לתהלים כ"ז): "כי ה' אלוקיך ברכך בכל מעשה ידך". ר' אליעזר בן יעקב: ברכך – יכול אפילו יושב ובטל? תלמוד לומר: "בכל מעשה ידך". אם עשה – הרי הוא מתברך, ואם לאו – אינו מתברך.

יעקב אבינו הבין כאשר הוא מצויד בברכת ה', אדם חייב להתאמץ כדי להשיג את מטרותיו. שום דבר לא מובטח משמים, גם עם אתה יורש העצר של אברהם אבינו.