פרשת וארא: קושי ליישם ההבטחה לאבות

פרשת וארא: קושי ליישם ההבטחה לאבות | אלי מיאסניק, שבט תשפ"א

החזון בבראשית
בספר בראשית מבטיח ה' לאבות שעם גדול יצא מהם ושארץ כנען תהיה ארצם. אין ספק שבמהלך שהותם במצריים נחשפו צאצאיהם לסיפורי האבות, אך לא הבינו איך יתקיימו. הרי הם חיים כעבדים בממלכה חזקה שמגובה ע"י האלים שלה. אין צריך לומר שהמצרים בוודאי אינם יודעים כל דבר על ה' ועל עמו העתידי.

המציאות הקשה
רק אחר שמשה יוצא אל אחיו ובורח למדיין, מסופר ש- "וַיַּרְא אֱלֹקים, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹקים" (ב' 25). מאליה עולה התמיהה, מדוע ראה ה' רק עכשיו? מה בדיוק ראה? מה היה לו לדעת? בראשית רבה ל"ו מסביר את המלה המנחה, לדעת: " ידע הקדוש ברוך הוא שעליו לגאלם למען שמו, בעבור הברית שכרת עם האבות". למטה נראה שההתייחסות לשם האל אינה מקרית. 

תוכנית א יוצאת לדרך
כפועל יוצא מראייתו ומידיעתו, ה' מגבש תוכנית ומציע למשה להפוך לנציגו מול ב"י ומול פרעה. לפי תוכנית א', ב"י אמורים להכיר בה' כאל משמעותי ולתת בו אמון לצאת ממצריים זאת על אף הבטחון הכלכלי היחסי ב"סיר הבשר". פרעה שלא שמע את שמעו של ה', אמור להסכים לכך שיחגגו 3 ימים במדבר. משה מאתחל את תוכנית א': לאחר שכנוע ראשוני של ב"י שאכן ה' שלחו הוא מנסה לשכנע גם את פרעה (באמצעות אותות- ד 11) לשלח את ב"י.

תוכנית א נכשלה בגלל פערי ידע
אך מתברר שפרעה אינו משתכנע בקלות. פערי ידיעת ה' שהיו צפויים אצל המצרים בוטאו כך: "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹולוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' "(ה' 2). פערים אלו הביאו גם לתגובה מזלזלת. המצרים, לא רק שלא הסכימו לשלח את ב"י, הם מוסיפים ומכבידים ידם על העם שנציגו התיימר לדרוש לחגוג במדבר בשם אל לא מוכר. במילים אחרות- תוכנית א' נכשלה ומצבם של ב"י הורע.
למשה אין הסבר למצב שהורע והוא מיידע את ה' אודות המצב בשטח.  "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה ..וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה"; קרי, לא רק שהכשלת אותי בדרך שבחרת  כדי להביא לשילוח העם, אלא שהעם איבד אמון בך- "וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ". הפער בין תוכנית א' למציאות הוא בכך שלא ב"י ולא המצרים יודעים שה' מתכוון ויכול לממש את מחויבותו ותוכניתו.

תוכנית ב מדגישה את הטמעת ידיעת ה' בקרב המצרים והישראלים
מאחר שנוצר ספק מהותי בידיעת המשתתפים את מהלכי האל, מציג ה' בפרשת וארא את תוכנית ב'. מול ב"י מצהיר ה' מחדש על מחויבותו אך גם על הדרישה שידעו אותו– ו' 2-8. הצהרתו פותחת בהכרזה מאוד משמעותית: "אני ה'. וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב–בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (ו' 2-3).
ה' מדגיש את שמו באמצעות חזרה דרמטית 3 פעמים על שמו "אני ה' ". משמעות הדגשת שמו של ה' יכולה להיות ההכרח לקיים את הברית עם האבות, כמו בבראשית-רבה שצוטט למעלה "ידע הקדוש ברוך הוא שעליו לגאלם למען שמו, בעבור הברית שכרת עם האבות". משמעות אחרת להדגשת שם ה', היא ככינוי לנוכחות ה' "המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם בו לשכן שמו שם" (י"ב 11)
ה' מתחייב להקים מחדש של ברית שבה נראה לאבות (ו 4) וברור שאי אפשר להקימה אם ב"י ימשיכו להאנק תחת ידי המצרים (ו 5).
ה' מדגיש את הצורך שב"י ידעו אותו  לא רק בגין העבר אלא בעיקר בגין הפעולות המיידיות שינקוט ( ו' 4-6): וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי; וְגָאַלְתִּי  וְלָקַחְתִּי, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקים (מעמד הר סיני); והתוצאה- וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אלוקיכם. רק לאחר שתדעו אותי, "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל-הָאָרֶץ. וגו'.
מול פרעה והמצרים, מבוססת תוכנית ב' בעיקר על מכות מצריים. במהלכן מסביר משה לפרעה שוב ושוב שמטרת המכות היא  שפרעה ידע מיהו ה' ולמה הוא מסוגל. למשל במכת הדם ז 5, ז 17. מכת צפרדע ח' 8, מכת ערוב ח' 18, מכת ארבה י' 2, מכת ברד ט' 14, 29, 30.  מכת בכורות יא 7.

סיכום -האם תוכנית ב' הביאה אכן לידיעת ה'?
המצרים לא הודו בידיעת ה'. אך סביר להניח שאחרי מכת בכורות ואירוע ים סוף, בחרו דה-פאקטו לא להתעסק עם האל החדש.
ב"י,שלא הקשיבו לתוכנית ב' (" וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה " (ו' 9)),  לא הצהירו על ידיעת ה' במהלך או לאחר המכות. עם זאת, הם ביטאו זאת דה- פאקטו בעת שהסכימו להקצות קרבן פסח מספר ימים לפני מכת בכורות. אך אי אפשר להתעלם שעדיין לא מדווח על ידיעת האל. גם לאחר יציאתם לדרך, אנו מוצאים שמשה עדיין מנסה להביא לכך שב"י ידעו את ה'. למשל, באירוע המן ט"ז 6: " וַיֹּאמֶר משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" . וכן בעת בניית המשכן (כ"ו 46):"וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם וגו' ".
היחידי שהכיר באל החדש  קרוב לאירועים ובראייה שלכאורה הייתה צריכה להיות משותפת לכל, הוא דווקא אישיות בינ"ל חשובה אחרת- יתרו, כהן מדיין: י"ח 11: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".
לסיום נזכיר כמובן שתוכנית ב' של ה', הפכה במהלך הדורות,  לאבן היסוד לידיעת ה'.