פרשת בא: איך מרגישים חושך?

פרשת בא: איך מרגישים חושך? | שושנה מיכאל צוקר, שבט תשפ"א

חודש אחרי הלילה הארוך ביותר בשנה וחג החנוכה, אנחנו קוראים על מכת החושך. כל ילד בגן יודע שאת החושך של חנוכה אפשר לגרש באמצעות נר קטן אבל חושך מצריים הוא חושך אחר לגמרי.

וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים: לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:

הפרשן עבדיה בן יעקוב ספורנו (איטליה, תחילת המאה ה-XVI) הסביר: כשמשה הושיט ידו שמימה הוא "הסיר את החושך הטבעי של הלילה כי אמנם חושך הלילה הוא אוויר מוכן לקבל את האור … אבל זה (חושך מצריים) הוא חושך בלתי מוכן לקבל אור… לפיכך לא ראו איש את אחיו כי לא הספיק לזה אור נר ואבוקה."

מעבר לפסיקה הרנסנסית, ספורנו מבטא רעיון חשוב: כדי שהאור יכול להאיר את החושך, החושך חייב להיות מוכן לקבלו. נכונות היא תנאי הכרחי עבור השנוי מחושך לאור.

דרשנים רבים פרשו את חושך מצריים כחושך חברתי: "חידושי הרי"ם" (ר' יצחק מאיר מגור 1799-1866) סבר "ברגע שאיש לא רואה את אחיו אז אף אחד לא זז ממקומו. וזה החושך הגרוע ביותר כשבני אדם אינם יכולים 'לראות' את שכניהם, ז"א להבחין בצערם  ולהושיט יד לעזרה."

חומש עץ חיים משלב גישה חברתית עם ממד רוחני:

אולי המכה לא הייתה חושך פיזי אלא דיכאון רוחני או פסיכולוגי. אולי היו בדיכאון עמוק שנגרם ע"י סדרת האסונות שהמכות הביאו על מצריים או שמא דיכאה אותם המחשבה עד כמה היו חייהם תלויים בשעבודם של אחרים. אדם שאינו יכול לראות את שכנו אינו יכול להתפתח באופן רוחני ואינו יכול להתעלות מעל דרגתו הנוכחית.  לכן ההלכה קובעת שהשעה המוקדמת ביותר לקריאת שמע היא "מִשֶּׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ רָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת, וְיַכִּירֶנּוּ (ברכות 9ב).

לפי גישות אלו קשר חברתי ואכפתיות כלפי הזולת הם התנאים לגירוש החושך ולהתקדמות רוחנית.

הרב יעקב שמעון, ראש ישיבת נחלת צבי, שואל מה קרה כאן לפרעה שהחושך גרם לו לומר: "לכו עבדו את ד' רק צאנכם ובקרכם יצא, גם טפכם ילך עמכם" (שמות י:כד) דווקא עכשיו אחרי מכת החושך? ועונה:

ונראה לבאר, שבימים אלו של מכת החשך לא הוטרד פרעה בבעיות הממלכה, איש לא זז ממקומו ואם כך היה לפרעה זמן רב לחשוב על מה באה אליו הרעה הגדולה הזאת ולמה מצרים סובלת קשות. ולאחר ימים של התבודדות ומחשבות, ללא כל יועצים, הגיע פרעה למסקנה הנכונה שהוא טועה, ועדיף לו ולמצרים שעם ישראל יצא ממצרים. וכל זאת משום שלא היה לו יועץ אשר עידד לו לקבל החלטות שגויות, ובימים אלו, פרעה הפעיל את שכלו בלבד, ולכן הגיע למסקנה הנכונה… ומחשבה כזו ללא לחץ וללא טרדות, מובילה את פרעה למסקנות נכונות.

כבר שנה אנחנו, והעולם כולו, שרויים ב-"מכת הקורנה" ועל אף החיסונים, הסוף אינו נראה לעין. כיחידים וכחברה – ועל פי כמה וכמה מנהיגי המדינה – ניטיב לעשות אם ניקח לליבנו את הלקחים שלמדנו ממכת החושך. שיפור המצב דורש:

• נכונות לשינוי
• גישה אכפתית לזולת
• שיקול דעת ללא לחצים זרים.