פרשת תּוֹלְדֹת, יַעֲקֹב גם עֵשָׂו ואולי עֵשָׂו גם יַעֲקֹב / לי דיאמונד, תשע"ז.
<>
תאומים מלידה
הבכור והעוקב
כבר ברחם התמודדו
שונים בטבעם
היושב אוהלים מול איש השדה
הלומד תורה מול היוצא לָצוּד צַיִד
אחד אהוב על אמו האחר הוא הגבר של אביו
הגונב והנגנב
אחים שונים גם שונאים
נפרדו ועמלו, סבלו והתעשרו, נפגשו וסלחו
למה?
למה שנאה בין אח לאחיו?
איפה אהבת אחים שמצופה להיות כה טבעית בין אחים?
למה לא אהבת חינם במקום שנאת חינם?
למה ״תולדות״ ישראל, מלאות בשנאת אחים?
למה התורה מציגה לנו, יחסים כה מכוערים בין אחים??
אפשר גם אחרת.
שני אחים איכרים, האחד בעל משפחה של 5 ילדים, יושב בהר הזיתים.
השני רווק, יושב בהר ציון.
ביניהם הר המוריה.
לילה אחד הרווק מדאגה לאחיו, הביא בסתר, חיטה לגורן של אחיו.
לילה שני בעל המשפחה מדאגה לאח הרווק, הביא בסתר, חיטה לגורן של אחיו.
לילה שלישי
שני האחים יצאו לאותה מטרה להביא בסתר חיטה, לאח השני.
הפעם נפגשו באמצע, בהר המוריה.
הבינו, התחבקו בחום.
הקדוש ברוך הוא ראה זאת ממעון קודשו ואמר, "כזאת אהבה אני רוצה בעולמי".
שם יבנה בית המקדש, מקדש של אהבת חינם.
<>
למה האהבה לא מגיעה באופן טבעי?
מפני שאהבה, ויחסי אנוש בין אחים, דורשת דאגה ונתינה זה לזה, מתוך עמקי הלב.
זוהי אהבה.
מי ייתן וגם בימינו, בין בני יעקב ובני עשיו בימינו מעמקי הלב יבנה,
בֵּית תְּפִלָּה משותף לשלום אנושי לְכָל הָעַמִּים.