פרשת וַיֵּצֵא יַעֲקֹב

פרשת וַיֵּצֵא יַעֲקֹב / אניטה תמרי, כסלו, תשע"ז

פרשת וַיֵּצֵא היא הסיפור של ייסוד בית יעקב וכינונו כישות עצמאית מזו של בית לבן חותנו, ואם יש משפחה ענפה, צריך שיהיה סדר. בדבריי אלה אתייחס לרישום הלידות.

על לידתו של ראובן כתוב "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן" (בראשית כט, לב). אחריו נולדו שמעון, לוי ויהודה. על כל אחד מהם כתוב "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן"– שגרה של הריון, ציפייה לאהבה ושוב מפח נפש. כל בן הוא עוד ניסיון לזכות באהבתו של יעקב, וככל הנראה, ניסיון כושל

רחל מסתכלת במשפחה הגדלה, ועיניה כלות. ויום אחד, כאשר כבר ארבעה בנים ללאה רחל מתפרצת "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א).

יעקב עונה לה בצעקה "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?" (בראשית ל, ב).

למרות הצעקות  – אין הריון.

רחל מוצאת פתרון, כמו נשים היום, אם פונדקאית.

בימים ההם לא היה צורך בוועדות ובחוקים. האיש עיבר את השפחה הפונדקאית, זו ילדה כשהיא ישובה על ברכי האישה שהזמינה את ההיריון והילד נרשם על שם המזמינה. "וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן". (בראשית ל, ה), כך נולד דן. "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב" (בראשית ל, ז).

לשים לב, לשון הרישום השתנתה – כשלאה ילדה את בניה קראנו, "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן".

ואילו על בלהה כתוב, "וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן".

כך ילדה בלהה את דן ואת נפתלי ובמשחקי הליגה "לאה – רחל"  החלו התוצאות להשתוות.

לא מזמן עמדנו על 4:0 לטובת לאה, ועכשיו כבר 4:2.

גם לאה הביאה שחקנית ספסל – את שפחתה זלפה, וכך נולד גד ואחריו אשר.

לשון הרישום מפרטת –

לגד, "וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן" (בראשית ל, י).

לאשר, "וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב" (בראשית ל, יב).

למרות הפער הגדול, לאה לא שקטה, והיא עצמה רוצה להביא עוד ילד לעולם.

במשפחת יעקב יש מסורת ארוכה של החלפת סחורה במעמד ובאהבה.

רחל מכירה את המסורת הזו. היא מחליפה את דודאים ביעקב – נותנת ללאה את הלילה שלה עם יעקב תמורת הדודאים. יעקב חוזר מן השדה, ולאה יוצאת לקראתו "אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא" (בראשית ל, טז) כך נולד יששכר.

אחריו זבולון.

שניהם בגרסת הרישום "וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב" – לא עוד הניטרליות של "וַתַּהַר וַתֵּלֶד" כאשר הייתה היולדת היחידה. כאן, שוב, הרישום מדויק.

מזל טוב ליעקב,

ברכות לאימהות,

איחולים לבנים

ושיר ומנגינה לך, דינה.

דילוג לתוכן