פרשת תרומה: ושכנתי בתוכם | הרבה יהודית אדלמן-גרין. שבט תשפ"ה
האם האל זקוק לבית ששם תשכון השכינה? המשכן? האם אנו זקוקים למקום קדוש? מה הוא המקום הזה? הרי, הפילוסוף א'י' השל מזהיר אותנו כי ביהדות מקום אינו קדוש אלא הזמן קדוש. אולי פרשת תרומה יכולה להאיר את הסוגיה הזו לנו.
העם יצא ממצרים. העם נודד במדבר, וחי באי ודעות – מה הנגישות של האל המשחרר? המזומן? הנמצא? אולי אם נבנה משכן במדבר, אולי האל ישכון שם? עם כל התאור המדויק, יש ספק היסטורי אם אי פעם המבנה הזה היה קיים. לבני ישראל המוקדמים היה מבנה פשוט יותר, אוהל המועד, אשר גם נבנה אל תוך בית המקדש בירושלים. יש גילויים שבגללם המניחים שהמשכן המתואר בשמות נכתב אחרי שידעו על בתי המקדש הראשון ושני.
אך חשיבות התיאור והחיפוש למקום קדוש הוא רלוונטי עד מאד עד היום ולעתיד ילדינו ועמינו. "ויקחו-לי תרומה מאת כל-איש אשר ידבנו לבו תקחו את-תרומתי" (שמות כה:ב).
רש"י מפרש את המילים ידבנו לבו, לשון נדבה, והוא לשון רצון טוב.
מה הקשר בין תרומה לבין משכן-שוכן-שכינה?
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם." שכנתי- נוכחות דינאמית, לא בהכרח במקום אחד ואם זה אינו במקום אחד ומה זאת אומרת?
רש"י מפרש "וכן עשו :לדורות, אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים"…
כיצד עושים שהאל ישכון לדורות בנינו? זו השאלה. ואולי הרמז הוא הדגש על תרומה, נתינה, ועל שיתוף הפעולה. למרות המגמה בעולם לעזוב מוסדיות ואת ההכתבות של העבר, קהילה חיה וקיימת, נבנית על ידי נתינה מסוגים שונים. כל אחד ואחת לפי נדיבות לבה או לבו. עם חיפוש משותף של השתייכות וקדושה. אחת מארגנת את קידושים. אחד מתנדב להיות יושב ראש ועדה. עוד אחת זמינה כל הזמן לתמיכה למשרד וניהול. משהו אחר אוסף את תרומות האוכל לנזקקים. הורים מביאים את ילדיהם לעלות לתורה לבת או לבר מצווה. הנתינה היא הסוד והיסוד לקבלה ולהמשכיות הדורות. הילדים יקבלו אם הדורות שקדמו יתרמו מזמנם, מממונם, מכל היותם. כל קוראת בתורה, כל דורשת, כל פותח את המקום – כל אחד ואחת הם אבני בנייה. כולל הקטנים אשר רצים לאסוף את סוכריות או לומדים לשיר את אדון עולם. הפרשה מאתגרת אותנו למצוא את הקדושה בכל עת ושעה , גם בזמנים אפלים, ובכל מקום ומקום. האל מתגלה בנתינה ובתרומה באופן מתמשך.
זה המתכון ל-"ושכנתי בתוכם." גם האל וגם אנחנו נקראים לשכון להופיע, לפעול ולתרום הן ברמה הרעיוני והן עם עבודה קשה. מה היא אהבה? אך ורק עבודה קשה, זמן, נתינה, התועדות. "אשירה לה' בחיי, אזמרה לאלוהי בעודי" (תהילים קד:לג).
—