פרשת תזריע-מצורע: גבולות הקודש | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, אייר תשפ״ג
בהרצאה של פרופ' רחל אליאור על פרשת מצורע במכון ון ליר "פותחים שבוע תשס"ה פרשת מצורע," היא מזכירה מקרה של מצורע מפורסם מאוד, המלך עוזיהו (דברי הימים ב פרק כו). בהתחלה הוא היה גיבור אדיר:
וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל-שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל-שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם. י וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים–כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל–כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד, בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם, בְּיַד יעואל (יְעִיאֵל) הַסּוֹפֵר, וּמַעֲשֵׂיָהוּ הַשּׁוֹטֵר–עַל, יַד-חֲנַנְיָהוּ, מִשָּׂרֵי, הַמֶּלֶךְ..(דברי הימים ב כו, י-יא).
ככל שהצליח במלחמה, גברה תשוקתו של עוזיהו להשתתף בפולחן בבית המקדש. ולמה הוא נכנס לבית המקדש? כי לפי דעתו אפילו תחום הקודש הוא "תחום נשלט":
וּכְחֶזְקָתוֹ, גָּבַהּ לִבּוֹ עַד-לְהַשְׁחִית, וַיִּמְעַל, בַּה' אֱלֹהָיו; וַיָּבֹא אֶל-הֵיכַל ה’, לְהַקְטִיר עַל-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת (כו, כז).
ֹהכהנים הזהירו אותו בבית המקדש, שהרי לא היה כהן:
ויַּעַמְדוּ עַל-עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא-לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַה'–כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי-אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים, לְהַקְטִיר: צֵא מִן-הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ, וְלֹא-לְךָ לְכָבוֹד מֵה' אֱלֹהִים. וַיִּזְעַף, עֻזִּיָּהוּ, וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת, לְהַקְטִיר; וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים, וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה’, מֵעַל, לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל-הַכֹּהֲנִים, וְהִנֵּה-הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ, וַיַּבְהִלוּהוּ, מִשָּׁם; וְגַם-הוּא נִדְחַף לָצֵאת, כִּי נִגְּעוֹ ה' (יח-כ).
ידוע לנו שמלך אף פעם לא ממלא תפקיד של כהן לכן לא פלא שעוזיהו נענש בצורה כה חמורה. בנוסף, הוא לא החלים מהצרעת:
וַיְהִי עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ מְצֹרָע עַד-יוֹם מוֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב בֵּית החפשות (הַחָפְשִׁית) מְצֹרָע–כִּי נִגְזַר, מִבֵּית ה'ְ; וְיוֹתָם בְּנוֹ עַל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, שׁוֹפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ (כא).
לפי פרופ' אליאור, רק הכהנים היו יכולים להחליט ולדעת מה הן "גבולות הקודש" לכן הם הזהירו את עוזיהו. אין פלא שברגע שהופיעה הצרעת על מצחו הם הוציאו אותו מיד מבית המקדש למרות היותו מלך וגיבור חיל. אולי עוזיהו התכוון להקריב קורבן תודה לאלוהים אבל מעשה זה אסור עליו, ולכן נענש. הבידוד של המצורע הופך אותו ל"חשוב כמת" והוא יבלה את כל שארית חייו כפשוטי העם המצורעים ולא בארמון. הוא היה נגוע בצרעת כי אסור שכל מי שחפץ בכך ילך ויקריב קורבן בעצמו. עונש כבד זה מנע ממנו להיות עם הקהל הרחב. בנוסף, למצורעים אסור להיות חלק מפולחן אפילו אם הם כהנים, ועל אחת כמה וכמה איסור זה חל על מלך. זהו "מסר כוהני" שיש גבולות נוקשים לתחום הקודש במקדש וחשוב מאוד להיזהר. מסר נורא לכל העם דאז.