שבת שובה: ובחרת בחיים | שושנה מיכאל צוקר
שבת שובה: על שם מה?
לפי הדעה הרווחת שבת שובה מקבלת את שמה ומעמדה המיוחדת בין שבתות השנה ממיקומה בין ראש השנה ויום הכיפורים. אבל יש גם הבנות אחרות.
בעקבות המסורת שאדם וחוה נבראו בראש השנה, הרב צדוק הכהן מלובלין ("פרי צדיק", 1823-1900) לימד שהם לא רק נבראו וחטאו באותו היום אלא גם חזרו בתשובה בשבת הראשונה. לכן שבת שובה שואבת את יוחדה וכוח התשובה שלה ממעשה בראשית והיא ראשונית יותר מראש השנה ויום כיפור.
מסורת שלישית מקשרת בין עשרת ימי התשובה ועשרה הצדיקים שאברהם חיפש בסדום, באמונתו שאנשים טובים יכולים להשפיע על סביבתם והצילה. על הפסוק וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה. וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה (בראשית יח:לב) כתוב בזוהר (וירא קו ע"א אמר רבי יצחק: עד עשרה. אלין [=אלה] עשרה יומין דבין ראש השנה ליום הכפורים.
כמו שאברהם האמין שמספר צדיקים בודדים יכולים לחבור יחד להציל אפילו את סדום מאמצים קטנים מצטברים יחד להועיל לאדם וסביבתו.
רב יצחק הוטנר (1906-1980) בונה על ההקבלה בתורה בין החיים והטוב ובין המוות והרע. סופו הטבעי ואוניברסאלי של החיים הוא מוות. התהליך אינו הפיך. תחיית המתים אם וכאשר היא תקרה תהיה נס אדיר. יתרה מכך, המשך החיים דורש אספקה סדירה של מזון, מים ואוויר. מוות לא דורש כלום, הוא מצב קבוע ועומד שלא מצריך שום תחזוקה.
הטוב והרע דומים. הטוב הוא דבר חלש שצריכים ל"הזין" אותו באמונה בחשיבותו. הרע קיים גם ללא מאמץ ורק החסד האלוהי שתשובה יכול לנטרל אותו. לפי הוטנר, תשובה היא נס כמו תחיית המתים.
אני רוצה להדגיש פן אחר של המשל. כמו שתאים חיים רבים יכולים לחבור יחד לאורגניזם גדול ומרוכב, הרבה מעשים של תשובה יכולים להשפיע על הכלל. הרבה מעשים טובים יכולים לחבור ביחד לשפר את עצמו, סביבתנו והעולם.
בעונה הזאת אנחנו מוסיפים לתפילתנו " תזָכְרֵנוּ לְחַיִּים. מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים." כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לבחור בחיים, להאמין ביכולתנו לעשות טוב ופעול בהתאם.