יום כיפור תשע"ח: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג | אניטה תמרי
אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.
עמדתי מול סל הכביסה המלוכלכת והפרדתי בין הפריטים הבהירים לפריטים הכהים. היום הבדים סינתטיים יותר והצבעים עמידים יותר, ובכל זאת אני ממשיכה לעשות את שלימדה אותי אמי – להפריד. שהרי הכהים עלולים לשנות את גוונם של הבהירים
ולאחר הכביסה ולאחר הייבוש הבטתי בבגדים ובפריטים האחרים שיצאו מהמכונות. היה להם ריח מסחרי שאנו חושבים עליו כריח של ניקיון, אבל אף אחד מהם לא היה נקי וחדש כמו שהבטיח לי ישעיה
יום הכיפורים הוא יום של התחלה חדשה. אף כי ההתחלה היא חדשה, אנחנו לא חדשים. כמו הבגדים שכיבסנו – כבר עברו עלינו שינויים. קצת נפרמנו בקצוות. יש כתמים זעירים שלעולם לא ירדו, אבל למדנו להפוך אותם לחלק מעצמנו, ואולי אפילו לשים עליהם קישוט קטן כדי להסתירם מעיני העולם ולהצמידם קרוב יותר אלינו. והצבעים – הלבן הבוהק שהיה כל כך מצודד בחנות מאבד מהבוהק במים המליחים והקשים שלנו, למרות הבטחותיהם של יצרני תכשירי הכביסה
יום כיפור הוא היום שבו אנחנו מכירים בחולשותינו. השָֹׁני לעולם לא יהיה לבן כשלג. היינו צחים ולבנים כשנולדנו, ומאז, אנחנו הולכים וצוברים כתמים ושינויי צבע. חלקם נפלאים – זוהר אהבת המשפחה, אור הידע והלימוד, צבע המשחק והטיול. חלקם קשים ועצובים – שחור הפרדה, אפלת הפחד, חשכת המחסור
למילה "כתם" שתי משמעויות – זו המלכלכת ולפעמים מביישת והשנייה – זהב, מתכת אצילית ונחשקת המקשטת ומאדירה את העונד אותה
ביום הכיפורים הזה, נזכור שגם הכתמים-פגמים הם חלק מאתנו ושבכל כתם, בכל ניסיון שנכשל, בכל אהבה שנכזבה, בכל מפלה שנחלנו יש גם זהב. אוצר של חוסן פנימי שאתו נמשיך ואותו נישא אתנו תמיד
שנה טובה – שנה אנושית של כתם וזהב