פרשת שופטים תפקיד השופטים והמשפט בישראל לפי תורת משה

פרשת שופטים תפקיד השופטים והמשפט בישראל לפי תורת משה  | אליאנה תפוחי, אלול תשפ"ג

בפרשת "שופטים" מניח משה לראשונה את תשתית המשילות השלטונית בעת כניסת העם לארץ המובטחת. עם כניסתם לארץ, השבטים אמורים להתחיל חיי אומה במרחב הקיומי שלהם, ואי לכך יש צורך להקים משילות של אומה הנוטלת את גורלה ויעודה בארצה החדשה – ישנה.

כך פותח משה את נאומו בפרשתנו:

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

הפנייה של משה מכוונת לעם כולו ולכל אחד ואחת בפרט. משה מפרט, לראשונה, בפרשה זו את המוסדות אותם יש להקים במדינה שתקום ואת נושאי התפקידים במוסדות אלו. בראש הרשימה מעמיד משה: שופטים ושוטרים – מהם הוא מצפה לנהוג במשילות ראויה המושתתת על ערכי המוסר והצדק. השופטים והשוטרים אמורים להיות בכל מקום בו יהיה צורך בהם, בכל השערים  בהם נדרשים איזונים ובלמים בין הרשויות המשילות.

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:  וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:

משה מתריע  (כבר בשלב זה) מפני אנרכיה משילותית, ומדגיש שכל אדם ואדם חייב לשמוע ולנהוג בכבוד בדברי המשפט הנאמרים ע"י השופטים  בדורו, כי  הם אלו הממונים על האיזונים והבלמים שבין הרשויות השונות, ואין מוסדות אחרים לטוב ולרע. כל בחירה אחרת היא מתכון לכאוס, לאנומליה ולאנרכיה אשר עלולים להביא להרס טוטלי.

השמירה על המשפט והצדק  מתייחסת לכלל בני האדם, כולל למנהיגים. סיפור מפורסם  מתקופת  הסנהדרין  מספר על עימות חזיתי בין נשיא הסנהדרין (בית המשפט העליון דאז) והמלך אלכסנדר ינאי. לפי המשפט העברי, על כל אדם להופיע פיזית בבית המשפט במידה ועבדו או שורו גרמו להרג אדם אחר. כאשר עבד של המלך ינאי הרג אדם, התחמק  המלך ינאי מלהופיע בפני הסנהדרין. השופט העליון שמעון בן שטח הוציא צו הבאה למלך ינאי. נוצר  עימות חריף וקרב סמכויות ביניהם. המלך ינאי טען שמספיק לשלוח את העבד, אך שמעון בן שטח דרש שהמלך יופיע בכבודו ובעצמו. המלך ינאי  התרצה לבסוף להופיע בפני הסנהדרין. אולם, משנכנס לאולם וסקר את 70 השופטים, התעלם ממעמדו כנשפט ובמקום לעמוד על רגליו תפס כסא והתיישב. אז הרעים את קולו שמעון בן שטח ואמר למלך: ינאי המלך, עמוד על רגליך! לא לפנינו אתה עומד, אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד".

ולכל מי שעדיין מהסס אם להאזין לדברי השופטים בישראל או לגרום למשבר חוקתי, מן הראוי שישימו לב לפסוק יב,  בפרק יז בספר דברים – פרשת שופטים.

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: