פרשת ראה: חופש הבחירה: ראו הוזהרתם | חיים פישר, אב תשפ"ג
רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם–הַיּוֹם: בְּרָכָה, ". מיד בפתיח, הפרשה מציבה לנו בחירה: האדם יכול לבחור בין טוב ולרע, בין ברכה לקללה. האומנם? האם באמת יש לנו את האפשרות לבחור באופן חופשי? יותר מזה, האם יש כאן מצווה? האם האדם מצווה לבחור? דהיינו, האם לאדם יש בחירה חופשית חוץ מהאפשרות שלא לבחור? נראה שאין כאן זכות אלא חובה: האדם נדון לבחור.
עיקרון הבחירה החופשית נחשב לעיקרון מרכזי ביהדות, האדם אחראי על מעשיו. על עיקרון זה מבוסס המושג של תשובה ושל שכר ועונש. הרי לא יעלה על הדעת שמגיע לנו עונש על מעשה שאיכשהו הוכתב לנו לעשות. לכאורה, נראה שהבחירה החופשית היא אבן יסוד בהגות היהודית. הרמב"ם ניסח עקרון זה במשנה תורה: "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך… דנים את האדם על מעשיו – אם טוב ואם רע!"
עם זאת, אם לאדם עומדת הבחירה החופשית, המשמעות הוא שיש דברים שאינם תלויים ברצונו של האל, ה' אינו שולט בכול, האם סביר הדבר? האם אלה דברי כפירה? הפרדוקס הזה הביא את שפינוזה לחשוב שמאחר שלאלוהים אין גבולות, אין שום דבר שקורה ביקום שאינו משקף את רצונו. והאדם, בהיותו חלק מהיקום, אין לו חופש בחירה והוא בהכרח חלק ממערכת אין סופית של סיבות ותוצאות. כל מה שקורה בטבע, כולל מעשיו של האדם, הוא למעשה, תוצאה סיבתית הכרחית של גורמים שהאדם אינו מודע להם ואינו שולט בהם, מכאן שאנו חיים באשליה של בחירה חופשית. השקפה זו קיימת גם במיינסטרים של היהדות. הופתעתי לגלות שהרב חסדאי קרשקש (ימי הביניים בספרד) דגל בגישה שההחלטות של האדם הן תוצאות של חוקי הסיבתיות ואין חופש בחירה.
אם כך, מה עלינו לחשוב? שלאדם יש בחירה חופשית וככזה מרחב ההחלטות שלו נמצא מחוץ לרצונו של האל ומה שנותר לאל זה להשפיע על החלטותינו באמצעות חוש המוסר שניטע בטבענו ובאמצעות מערכת של שכר ועונש? אם כך יש לקבל את ההנחה שיש גבולות לשלטון האל? או שלאל אין גבולות ולכן לאדם אין ברירה אלא לציית לחוקי הטבע שהם כולם בשליטת האל. איך ניתן ליישב את הסתירה? הפרדוקס הזה לא נעלם מעיניהם של חז"ל ובמיטב המסורת התלמודית חז"ל מציעים לשלב את הפרדוקס בהתעמלות המחשבתית שלנו: "הכל צפוי, והרשות [לאדם לפעול לפי רצונו] נתונה (מסכת אבות). אני מציע לכולנו להרהר ארוכות בסתירה הפנימית של המשפט, שם נמצאת התשובה לתהיות ולמבוכה שלנו. אולי "הכול בידי שמים – חוץ מיראת שמים" (מסכת ברכות) יעזור לנו יותר…
נראה שהתורה עצמה, בפרשת ניצבים, מסייגת את היכולת של האדם לבחור באופן חופשי ומציבה לנו פרדוקס:
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ
"ובחרת בחיים" יש לנו כאן מצווה לבחור אך נראה שלאדם יש רק אפשרות אחת: לבחור בחיים.
בין אם עומדת לאדם הבחירה החופשית מלאה או מוגבלת ובין אם לאו, לדעתי, יש רק דרך אחת להסביר את מערכת השכר והעונש באופן שמיישב את שתי השיטות: השכר והעונש אינם כלי להשפיע על החלטות האדם אלא התוצאה הטבעית הבלתי נמנעת של המצווה ושל ההעברה. הפרשה לא רוצה "להשפיע" על החלטות האדם אלא להזהיר אותו מפני ההשלכות של מעשיו.