חג השבועות: הנשים במעמד הר סיני

חג השבועות: הנשים במעמד הר סיני | מיכל פרם-כהן, סיון התשפ"ה

האם הנשים עמדו לצד הגברים במעמד הר סיני?

תלוי את מי שואלים.

בהנחיות שנותן משה לעם לקראת מעמד מתן תורה נאמר: "וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל־תִּגְּשׁוּ אֶל־אִשָּׁה׃" (שמות יט, טו). אם שלושה ימים לפני מעמד מתן תורה נאסר על הגברים להיות בקרבת הנשים, קל וחומר שנאסר עליהם בעת המעמד עצמו.

אין זה אומר שהתורה עצמה נאסרה על הנשים. בהנחיותיו של משה לכוהנים, ללוויים ולכל זקני ישראל נאמר: "וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת: בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם: הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:" (דברים לא י-יב).

ד"ר נירה נחליאל שואלת: אל מי מופנים דברי משה כאשר הוא פונה אל "העם"? האם הכוונה ש"העם" אינו כולל נשים וטף וגֵרים? סביר להניח שגרים שאינם מבני ישראל לא נכללו במעמד הר סיני וכן ילדים שעוד לא עמדו על דעתם ואינם יכולים להכריז "נעשה ונשמע!" מכאן משתמע שגם הנשים לא עמדו לרגלי הר סיני.

ומה לגבי הנשים עצמן, מה הן חשבו והרגישו כשכל הגברים עמדו לרגלי ההר?

המשוררת חנה פנחס-כהן ז"ל תיארה כך את אחת הנשים שנשארו מאחור בשירה "שֵׁם מְפוֹרָשׁ":

כֻּלָּם כְּבָר הָלְכוּ אֶל הָהָר וּמְחַכִּים
מְחַכִּים לִרְאוֹת, בְּשֶׁקֶט רַב מְחַכִּים,
שֶׁלֹּא כְּמִנְהָגָם גַּם הַחֲמוֹרִים, גַּם הַגְּמַלִּים
בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה
גַּם יְלָדִים עַל כִּתְפֵי אֲבוֹתֵיהֶם,
וְהַשֶּׁקֶט רַב מִנְּשׂוֹא כְּמוֹ לִפְנֵי דָּבָר
נוֹרָא וְגָדוֹל וַאֲנִי עוֹד רָצִיתִי
לְהַסְפִּיק וְלִתְלוֹת אֶת הַכְּבָסִים
לַעֲשׂוֹת זְמַן לְעַצְמִי לְתַקֵּן רֵיחוֹתַי
וְחִמַּמְתִּי אֶת הֶחָלָב לַתִּינוֹק, שֶׁלֹּא יִרְעַב
שֶׁלֹּא יִבְכֶּה חָלִילָה, בָּרֶגַע הַלֹּא
מַתְאִים, כַּמָּה זְמַן עַד כְּלוֹת. הַצִּפִּיָּה
שֶׁתִּתְיַבֵּשׁ הַכְּבִיסָה וְהַתִּינוֹק מָה.
 אִישׁ לֹא יָדַע
וַאֲנִי רָאִיתִי שֶׁרוּחַ קַלָּה, כְּמוֹ נְשִׁימָתוֹ שֶׁל אִישׁ יָשֵׁן, עָבְרָה
בַּכְּבָסִים וְנִפְּחָה כְּרֵסָהּ
שֶׁל כֻּתָּנְתִּי וּמַפַּת הַשַּׁבָּת
הָיְתָה מִפְרָשׂ לָבָן בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר
וְיָצָאנוּ מִשָּׁם עַל הַתְּכֵלֶת
הַרְחֵק לַמָּקוֹם בּוֹ
נִפְרֹט רִמּוֹנִים וְנֹאכַל עֲסִיסָם
לַמָּקוֹם בּוֹ
לָאַהֲבָה

©כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם www.acum.org.il

–