פרשת במדבר ו-"ספר המספרים"

פרשת במדבר ו-"ספר המספרים" |  אילן ישראל, סיוון תשפ"ה

היום אנו קוראים את פרשת במדבר, הפרשה הראשונה בספר במדבר שנקרא באנגלית The Book of Numbers, ספר המספרים. ברצוני להתייחס גם למובן "המספרים" וגם למדבר, ובמיוחד לקשר בין המדבר לבין חג השבועות.

בפרשה, משה ואהרון קיבלו פקודה לערוך מפקד של כל הגברים שגילם 60-20 שנה, שהם הכוח הלוחם העתידי. המפקד לא כלל את שבט לוי, שהיה אחראי לטפל במשכן וכל כליו ולעזור לאהרון ובניו, הכוהנים, בכל הקשור למשכן. כמו כן, בנפרד, סופרים את הלויים ואת כל התינוקות הזכרים בני החודש, ומכאן מגיעים למצוות פדיון הבן.

לפי המסורת היהודית, לא מקובל לספור אנשים: הבסיס התיאולוגי לזה, כפי שמסביר ר' ייץ גרינברג, שכל בן אדם נברא בצלם ה' ולכן הוא צריך להיות שווה וייחודי. אם כך, למה מקיימים מפקד שלישי בפרק זמן כל כך קצר, קצת מעל שנה? הרי  היה מפקד ביציאת מצרים, מפקד נוסף אחרי חטא עגל הזהב, ועוד מפקד כאן, שבעיקר מיועד למנות את הצבא הפוטנציאלי?

למה סופרים כל כך הרבה פעמים? במדרש במדבר רבה (ד') מסופר על אדם שיש לו אוסף של מרגליות והוא סופר אותן כל אימת שהוא מכניס או מוציא את סחורתו. כך, הקב"ה רואה בעם ישראל אוסף של מרגליות ונהנה לספור אותם לעיתים קרובות. רק ה' יכול להורות על מפקד כזה, כי כשדויד המלך מחליט לספור את העם, התוצאה היא מגיפה שהורגת 70 אלף בני אדם (שמואל ב, כד).

המספר שמתקבל ממפקד זה הוא מעט מעל 600,000. ר' יצחק הורוביץ, המכונה "השלח", מקובל מהמאה ה-16, השווה את 600,000 בני ישראל במדבר ל600,000 אותיות בתורה והחסיד, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב הרחיק לכת ופירש את המשפט "משה פקד את בני ישראל" כאילו משה לימד את בני ישראל תורה.

בתלמוד ברכות (58א') אפילו מזכירים ברכה מיוחדת כשרואים המוני בני ישראל ביחד:

וְאָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָרוֹאֶה אוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … חֲכַם הָרָזִים״…. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה אוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … חֲכַם הָרָזִים״ — שֶׁאֵין דַּעְתָּם דּוֹמָה זֶה לָזֶה, וְאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִים זֶה לָזֶה.

פרשנות נוספת באה מפי ר' יונתן זקס ששאל למה בפרשה כתוב "שְא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם …" כאשר ישנם ביטויים יותר מתאימים למפקד כמו למנות, לפקוד, לספור, לחשב. ההסבר שלו הוא שזה מיועד להבדיל בין ספירת עם ישראל וספירת עדר. כאן יש דגש על הייחודיות של כל אדם בתוך ההמון, ו"שאו את הראש" מיועד לסמל שעל משה להרים את הראש של כל אחד ואחד.

במשנה בסנהדרין (ד'ה'), כתוב:

לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אִבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. … לְהַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם".

הרב ש"י הלד משמש בקטע זה להראות את אהבת ה' לבני אדם בכלל, ולבני ישראל בפרט.

ומה בקשר למדבר ולמתן תורה?

חז"ל מצאו שלושה אלמנטים שקשורים לבני ישראל במדבר, והם אש שאופף את הר סיני בזמן מתן תורה, ומים רבים שירדו על ההר והמדבר עצמו. ומה הקשר ביניהם – כולם חופשיים לכל תושבי העולם, וכך הן מטאפורות מתאימות לתורה שמחממת, מרווה את הצמא אבל העיקר שהיא חופשית לכל מי שחפץ בה.

שבת שלום וחג שבועות שמח.

–