פרשת נשא: הפירמידה של הברכה

פרשת נשא: הפירמידה של הברכה | חיים פישר, סיון תשפ"ה

בפרשה שלנו התורה מצווה על הכהנים לברך את עם ישראל וגם קובעת את נוסח הברכה. הברכה קצרה אך מלאה במשמעויות. שלושה פסוקים קצרים, בני 3, 5 ו-7 מילים, מסודרים מהקצר ביותר עד לארוך ביותר. התבנית נותנת מקצב שירתי, הפסוקים ההולכים ומתארכים מקנים תחושה של ברכה הולכת ומתגברת. יצוין כי התמציתיות של ברכת הכוהנים עומדת בניגוד לתפילות ולברכות שנכתבו בתקופות מאוחרות יותר. ראו הברכות שלפני ואחרי קריאת שמע או אפילו הרבה יותר קרוב אלינו, ברכת המדינה. יש במקורות דוגמאות אחרות של תפילות קצרות שכוחן דווקא עולה על התפילות הארוכות. בתלמוד מסופר על בצורת, הקהל גוזר עליו תענית ותפילות, רבי אליעזר מאריך בתפילה ובתחנונים עד שהגיע רבי עקיבא ובתפילה קצרה מביא לגשם המבורך: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו". חִשבו על האורך של "אבינו מלכנו" של היום.
מה נבקש מאלוהים? עושר? אושר? רוחניות? לפי הפירמידה הידועה של מאסלו האדם שואף קודם לספק את צרכיו הביולוגים, החומריים ורק אחר כך צרכים לא מוחשים. בואו נבחן את הפירמידה של הברכה שלנו:

רש"י וספורנו מסבירים שהפסוק הראשון מתייחס להצלחה במישור החומרי, "יברכך… בעושר ובנכסים. וישמרך: שלא יבואו שודדים ליטול ממונך". בפסוק השני המילה "ויחונך" לא ברורה מספיק, האם הכוונה שה' יחון אותנו מלשון חנינה? רש"י מבהיר שהכוונה שההשגחה תיתן לך חן בעיני הבריות ושבני האדם האחרים יתייחסו אליך יפה ותהיה מוערך בעיניהם. בפסוק השלישי המילה שלום אינה מתייחסת לשלום עולמי שכן מדובר בברכה אישית. הכוונה בוודאי לשלום פנימי, מלשון שלמות. שתגיע לאותו מצב נפשי של שלווה ונינוחות המעיד על התעלות רוחנית. לסיכום הפסוק הראשון מתייחס למצבו החומרי של האדם, השני למצבו החברתי והשלישי למצבו הרוחני. בסדר הזה.

סדר הדברים מזכיר את פירמידת מאסלו, לפיה האדם שואף קודם לספק צרים חומריים ואחר כך הוא מחפש הכרה ושייכות חברתית ובסוף הגשמה עצמית. בעיני, הגשמה עצמית קשורה להתעלות רוחנית שכן הגשמה עצמית מתאפשרת רק במצב תודעתי מסוים אותו ניתן להשיג על ידי עבודה רוחנית עצמית.

אם נשים לב, סדר הפסוקים אכן תואם את פירמידת הצרכים של מאסלו אך אם מסתכלים על הפירמידה של הברכה רואים שהיא בנויה הפוך: הצרכים הרוחניים הם הבסיס של הפירמידה. התורה מראה לנו שתי דרכים להסתכל על הפירמידה וסיפוק הצרכים: קודם הצרכים החומריים ואחר כך הרוחניים אך דע לך שהבסיס הוא דווקא השלום הפנימי.

השגחה פרטית:
פני ה' מוזכרים פעמיים בברכה, בשתי הפעמים הפנים הם לכיוונו של מקבל הברכה. "יאר פניו אליך" זוהי בקשה מאלוהים שמקבל הברכה יקבל את אור ה', שילמד ושיבין את סודות האל. על-פי הרמב"ם החוכמה והלימוד הם למעשה "ההשגחה הפרטית" אליה כולנו מייחלים. מי שלומד את סודות הבריאה ואת צפונות היקום, מי שמחכים באמצעות לימוד תורה, מדע ופילוסופיה הוא זה שמתקרב לה' ומבטיח לעצמו השגחה פרטית. לא דרך נס אלא דרך זה שאיש חכם ומלומד יודע לנתב את החיים שלו לכיוון הנכון ולעשות את הדברים הנכונים שישמרו עליו. לכן הבקשה בברכת הכוהנים היא שמקבל הברכה ישכיל ויתקרב לה' ומזה ההשגחה הפרטית מובטחת לו.
מאחל שכולנו נזכה להשגחה ולברכה.

שבת שלום

–