מה למלחמות עולם ולחג הסוכות?

מה למלחמות עולם ולחג הסוכות? | אסתר ואלי מיאסניק, סוכות תשפ"ו

ההפטרות של חג הסוכות ושל שבת חוה"מ סוכות מספרות על מלחמות עולם. בהפטרת החג –  זכריה יד: "וְאָסַפְתִּי אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם אֶל-יְרוּשָׁלִַם, לַמִּלְחָמָה". בהפטרת שבת חוה"מ–  יחזקאל לח: מלחמת גוג ומגוג. מה למלחמות עולם אלו ולחג הסוכות?

הפשט הוא שמלחמת העולם המתוארת  בזכריה תסתיים בחג הסוכות בירושליים- "וְהָיָה כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל-הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל–יְרוּשָׁלָםִ וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" (יד 16). חז"ל רואים את הפטרת שבת חוה"מ כנבואת המשך לנבואת החג. אך מדוע מתרחשים סיום המלחמה, העלייה לירושליים וההשתחוות לה' דווקא בחג הסוכות?

ננסה להבין זאת ע"י השוואת חג הסוכות לשני הרגלים האחרים. לשלושת הרגלים יש כידוע היבטים חקלאיים (סוכות- אסיף, פסח- קציר ושבועות- ביכורים).  אך גם היבטים של קיום הבטחות ה'. חג הפסח מזכיר  שיציאת מצריים מקיימת  ההבטחה לאברהם בברית בין הבתרים. חג השבועות (הביכורים) מזכיר שלא רק שהעם יגיע לא"י כמובטח בברית בין הבתרים, אלא שהארץ תהיה ארץ פוריה– ארץ  זבת חלב ודבש, כמובטח באירוע הסנה.

חג הסוכות לעומתם, לא מדווח כתזכורת להבטחה פורמלית של ה' אלא כתזכורת  שה' הגן על בני ישראל בעת הנדודים. הוא בנה להם סוכות .ויקרא כג: " לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". אך מה הכוונה שהושיב את ב"י בסוכות? ומדוע החג דורש בנייה מחדש מדי חג סוכות? בתלמוד מופיעה מחלוקת תנאים לגבי הכוונה בהיגד זה : "ענני כבוד היו דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם", (סוכה י"א:).

– ענני כבוד:  הפרשנות הקושרת את הסוכות לענני הכבוד מציגה את הסוכה כאמצעי שמירה של ה' על ב"י. הפרשנות נובעת מבמ' ט15: " וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן, שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל-פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-פִּי ה' יַחֲנוּ, כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ".

–סוכות ממש . האם ה' בנה סוכות ניידות ל 600,000 איש? אביא ניסיונות לפרשנות.  רשב"ם ( ר שמואל בן מאיר, המאה ה12 , נכדו של רש"י), מזכיר את התנאים הקשים שבהם חיו בני ישראל במהלך ארבעים שנות נדודיהם במדבר, ונועדו לגרום לבני ישראל להעריך את הבתים והנחלות שה' יספק להם בארץ. רבי אליעזר מגרמיזא ("הרוקח"), המאה ה 12-13, טוען שלא היו אלה סוכות רגילות, אלא סוכות של היוצאים לקרב כמו שמתואר כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג.  אז ישבו ישראל בסֻכות, כמו שכתוב שם: "הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת". קרי, הסוכה מהווה דרך להתכונן למצבים קשים

אני הקטן ארחיב את דברי הרשב"מ ו"הרוקח": הבנייה העיקשת של הסוכה מדי שנה, מלמדת אותנו שכדי להגיע למטרה (הארץ מובטחת בימי המקרא) עלינו להיות ערוכים להתמודד עם קשיי מציאות נוספים. מלחמות העולם (כולל מלחמת גוג ומגוג בהפטרה) הן דוגמא לכך. בניית הסוכה מכריזה  שיש בידינו להתמודד איתן.

נסכם עם מובאה ממסכת ברכות המתייחסת גם למלחמת גוג ומגוג: "מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב וְנִצּוֹל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ וּמְסַפֵּר מַעֲשֵׂה זְאֵב. פָּגַע בּוֹ אֲרִי וְנִצּוֹל מִמֶּנּוּ, הָיָה הוֹלֵךְ וּמְסַפֵּר מַעֲשֵׂה אֲרִי. פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ וְנִצּוֹל מִמֶּנּוּ, שָׁכַח מַעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶם, וְהָיָה מְהַלֵּךְ וּמְסַפֵּר מַעֲשֵׂה נָחָשׁ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, צָרוֹת אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת".