פרשת בהעלותך: מנהיגות של אור, הקשבה ואחריות משותפת

פרשת בהעלותך: מנהיגות של אור, הקשבה ואחריות משותפת | אליאנה תפוחי, סיוון תשפ"ה

פרשת בהעלותך נפתחת בציווי לאהרון להדליק את  המנורה במשכן: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב).

רש"י מפרש את הביטוי "בהעלותך" לא כלשון הדלקה בלבד, אלא מלשון עלייה – שהלהבה תעלה מאליה. מכאן לומדים חז"ל שאהרון הכהן לא רק הדליק את הנרות, אלא היה עליו לוודא שהאור שלהן מתחזק ועולה מעצמו, באופן עצמאי על פני כל המנורה.

יש כאן מסר עמוק עבור כל מי שמחנך, מנחה או מוביל אחרים – לא די להדליק את ה"אור" עבור מישהו אחר, אלא יש לעזור לו להגיע למקום שבו הוא מאיר בעצמו.

זוהי מהותה של הנהגה: לא שליטה, אלא העצמה. לא השפעה רגעית, אלא הדלקת ניצוץ שיהפוך ללהבה פנימית. כך נהג אהרון הכהן – "אוהב שלום ורודף שלום", מדליק את אורו של כל אדם כדי שיאיר בעצמו.

גם בהמשך הפרשה, כשמשה מתמודד עם תלונות העם ומרגיש עומס רגשי, אומר לו אלוהים: "אֶסְפָּה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל… וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם "(במדבר יא, טז–יז). גם כאן עיקרון דומה – שיתוף, העצמה, העברת רוח ויכולת הנהגה. לא להחזיק לבד  ולרכז את כל הכח ביד אחת, אלא לפזר אותו בין מספר מנהיגים ראויים, כדי לשאת יחד באחריות משותפת, קשובה – מנהיגות דמוקרטית.

ולמה הדברים רלוונטיים לנו היום כל כך – בעידן של חוסר וודאות וקיטב חברתי? משבר ארוך, כואב ומתמשך פוקד את עמנו – הן בפצע הקיומי של החטופים שטרם שבו הביתה, והן באתגרי השעה הפנימיים: מחלוקות פוליטיות, תחושות ניכור, פערים בתוך החברה.

דווקא מתוך פרשת השבוע נזכרים אנחנו שוב:

• שהתכלית של ההנהגה – היא לשאת את העם, לא לשאת את עצמה.
• שמנהיגות אמיתית איננה מנותקת – אלא מחויבת להקשיב לקול העם, לשאת באחריות, ולהשיב את הבנים והבנות הביתה.
• שדמוקרטיה איננה רק מנגנון בחירות – היא רוח, היא ערך של הקשבה, של איזון, של שותפות.

וכמו שאהרון מדליק את הנרות כדי שיאירו מאליהם – כך גם היום, תפקידם של המנהיגים והמנהיגות הוא לעורר את הניצוץ שקיים בעם, ולא לכבות אותו; לכבד את קולם של האזרחים, ולא להשתיק אותו. בימים של קושי – דווקא אז נבחנת המנהיגות. האם היא נאמנה לשליחותה? האם היא עומדת באור המנורה – או בצילה?

התורה מזמינה אותנו לקרוא להנהגה של ערכים – של אור, של הקשבה, של אחריות.

יהי רצון שנזכה להנהגה שמדליקה אור ולא מכבה תקווה. הנהגה שמדליקה אור, משיבה את הבנים הביתה, ומאירה את הדרך המשותפת של כולנו.

–