פרשת נָשֹׂא, חנוכת המשכן – שוב?

פרשת נָשֹׂא, חנוכת המשכן – שוב?  /  שושנה מיכאל צוקר תשע"ז

"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ…" (במדבר ז: פח). כך מסתיים התיאור הארוך של מתנות הנשיאים, והוא מעלה תחושה של "היינו כבר בסרט הזה." או שלא.  התורה אכן מספרת על סיומו של בניית המשכן והפעלתו שלוש פעמים, אבל כל פעם ממבט אחר.

הסקירה הראשונה בפרשת פקודי (שמות מ) היא מנקודת המבט של בצלאל וכל האומנים חכמי הלב ועושי המלאכה. היא כוללת תיאור של המשכן ושל כל כליו שיצרו אומנים אלו לפי מצוות ה', וכן דין וחשבון מדויק על השימוש בחומרים שנתרמו בידי  העם. הדגש הושם על הדרו הפיזי של המבנה, המשכן כמקום בו השכינה תוכל לשכון בתוכן העם. במשכן לפי בצלאל, אלהים ואדם נפגשים כאשר האדם מוציא אל הפועל את החכמה והכשרון האלוהיים שבתוכו. היצירה המיוחדת מרוממת את רוחם לא רק של היוצרים אלא גם של כל מי שמביט בה או חווה אותה. 

בפרשת שמיני (ויקרא ט) המבט הוא של אהרון והכהנים. במרכז עומד הקרבת הקרבנות. המשכן מתמלא עשן וריח בשר חרוך. ‏ הרב יהושע שפירא [א] אפילו מדמיין "וויכוח הניטש בין בצלאל ובין אהרון בגין המתרחש. בצלאל זועק מרה על כי מעשה אומנתו ותפארתו מיטנף ברגל גסה…" אבל ממבט הכהני דווקא האש והעשן הממלאים את משכן מביעים את השאיפה לרומם גם את הצדדים הגשמיים והאלימים ביותר של החיים.

בפרשתנו, הנשיאים מביאים מתנות-קרבנות לשם תיפקודו המתמשך של המשכן. הם מייצגים את רוב העם, אנשים שעובדים ביחד בלי תחרות, [ב] אלו שדואגים לתיפקוד היומיומי של הקהילה. במסורת המצוטטת במבוא לספר עין יעקב, חז"ל דנים בפסוק החשוב ביותר בתורה, והכף מוכרע לטובת רבי שמעון בן פזי שהציע "אֶת־הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" (במדבר כח:ד). [ג] הפסוק אינו מבטא רעיון נשגב או מהפכני אלא ההתמדה, בלי יצירות מופת או דרמות של אש ועשן. בצעדים קטנים ומתמידים אפשר להשיג תוצאות ראויות גם ביחסים בין אדם למקום.

‏אכן, התורה מספרת על סיום העבודה לבניית המשכן משלוש זויות ראיה שונות ובכך מדגימה לנו שיש (לפחות) שלושה מסלולים בעבודת הקודש וגם כי הסיפור אינו מלא אלא אם מספרים אותו מנקודות מבט שונות.

<> 

הבהרות ומראה מקום

א. מדרשה לבנות באוניברסיטת בר-אילן http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/naso/sha.html

ב. כל הנשיאים מביאים את אותה המתנה.

ג. הרב יעקב אבן חביב מספר בהקדמתו לעין יעקב שהוא מצא מדרש קדמון שלא מופיע במקורות שבידינו: "בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא 'שמע ישראל' וגו' בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא 'ואהבת לרעך כמוך', שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא 'את הכבש אחד תעשה בבקר' וגו'. עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן' וגו' ".