פרשת מקץ: מיהו מנהיג?

פרשת מקץ: מיהו מנהיג? סלי בן משה, כסלו תשפ"ה

 

מה הן תכונותיו של מנהיג? 

למה אפשר לצפות ממנהיג? 

איך הופך אדם למנהיג?

 

שאלות אלה נראות רלוונטיות לפרשת מקץ.

יוסף הוא מנהיג, האם היה מנהיג כבר בילדותו או בבחרותו?

לא, הוא היה שונה. אחיו קינאו בו בשל מה שהם תפסו כדרך המועדפת שבה גדל.

היינו מצפים שהאח הבכור הוא זה שיהיה המנהיג. אולם, כשהגיע הרגע, מנהיגותו של ראובן הייתה חלשה, והאחים התעלמו ממחאותיו ועשו את מעשה הנבלה שלהם.

האם יבוא מישהו לעזרה? אולי בנימין? 

ליוסף יש אופי חזק. הוא יודע להבחין בין טוב לרע. אנחנו מכירים את הסיפור על אשת פוטיפר שהעלילה עליו עלילת שווא. הוא נכלא, אך לא הוצא להורג. האם פרעה הבחין שיש משהו מיוחד באיש הזה?

יוסף מפרש את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים. שר האופים שוכח את הבטחתו ליוסף, אך שר המשקים זוכר את שלו. וכך, יוסף עכשיו מפרש את חלום פרעה. עד ששמע את דברי יוסף, דחה פרעה את האחרים. ומששמע את יוסף, נראה היה לו שזה הפירוש הנכון. ועכשיו על יוסף לקחת את התפקיד שפרעה הטיל עליו. האם הוא מוכן לשאת בעול הזה?

כן, כך נראה. הוא במקום הנכון בזמן הנכון, ויש לו את חריפות השכל, התבונה והיכולת לבצע את תוכנית שבע השנים. נכון, ייתכן שהגזים והעשיר מאוד הן את עצמו והן את פרעה, ייתכן שהכוח הרב השחית אותו. אבל זה הסיפור: כשעמד לפני הפגישה עם אחיו, לאחר שנות הריחוק הרבות, הוא הראה תכונה שבדרך כלל (אם בכלל) אנחנו לא מייחסים למנהיג – סלחנות. 

יוסף מציג את הסלחנות שלו בדרך שתואמת את מעמדו. הוא יכול היה לנקום. בכל הסיפורים על אודותיו, יוסף איננו נוקם.

הוא גם מקבל אחריות למעשיו, וגם זו תכונה שאנחנו מבקשים במנהיגים שלנו.

מדוע יוסף הוא המנהיג ולא אחד האחים האחרים? עד היום אנחנו מזהים את השבט לפי האח שנתן לו את שמו, את המיקום הגיאוגרפי שלו ואת הברכה שקיבל מיעקב. לכל שבט יהיה תפקיד בהיסטוריה שלנו, חלק מהשלם שהוא כולנו. ועם זאת, יוסף הוא זה שעשה היסטוריה. יוסף הוא שפעל והתמודד עם כל אתגר שמעמדו הציב בפניו. 

    

את פרשת מקץ אנחנו קוראים בדרך כלל בחנוכה, סמוך ליום הקצר ביותר בשנה, כשהאור מועט והחושך מרובה. בשעותינו החשוכות ביותר אנחנו נושאים עינינו למנהיגות כדי שזו תנהיג, ומקווים שיש למנהיגים שלנו את האיכויות שיוציאו אותנו מאפלה לאור גדול. 

בימים האלה, קשה לדמיין זאת. 

אבל נמשיך לקוות ולהתפלל שהמנהיגים שלנו היום יפתיעו אותנו, כשם שיוסף הפתיע את אחיו כשהפגין כלפיהם סלחנות וחכמה, והציג מנהיגות אמיתית.