פרשת לך לך: אמונה ומציאות | אהובה שחר, חשוון תשפ"ד
אברהם אבינו, גיבור פרשת " לך לך" הוא גיבור היסטורי, דמות מיתולוגית.
במאמרו "משה", מגדיר אחד העם גיבור היסטורי כ"… ציור דמיוני שיצר לו העם לפי צרכיו ונטות רוחו (= נטיית רוחו)… שהשפעתו ( על העם) מתמדת והולכת". את יחסי הגומלין בין עם לבין הגיבור ההיסטורי שלו הוא מסכם במילים:" היוצר בדמותו יוצר".
את משה, מנהיגו הגדול של עם ישראל, רואה אחד העם כנביא. " אדון הנביאים"," טופסה האידיאלי של הנבואה הישראלית". וכנביא – שלוש תכונות לו, למשה, לפי אחד העם: איש אמת, איש קצוות ומכאן – התכונה השלישית שמאחדת את השתיים: איש הצדק המוחלט.
את הגדרתו של אחד העם: "היוצר בדמותו יוצר" ניתן להחיל גם על אברהם אבינו כגיבור היסטורי של העם. ומה אנחנו למדים על עם ישראל מתוך התנהגותו של אברהם בפרשת "לך לך" ובסיפורים אחרים בספר בראשית?
אברהם הוא איש אמונה. לפי צו אלוהים עוזב אברהם את משפחת אביו בחרן לאחר שיצאו מאור כשדים. הוא מגיע לארץ בה חיים עובדי אלילים. הוא קורא בשם ה' ומקים מזבח לה' בכל מקום אליו הוא מגיע. הוא מאמין להבטחות ה' כי יירש את ארץ כנען, הוא וזרעו אחריו. "ויאמין בה' ויחשבה לו צדקה" ( בראשית טו,ו). הוא מתחייב לאמונה בה' בברית בין הבתרים ומחזק את הברית עם ה' בברית המילה. ויגיע לשיא האמונה כאשר יציית להוראת אלוהים להעלות לו לעולה את בנו יחידו, את יצחק.
אך עם כל אמונתו מתגלה אברהם גם כאדם מאד מציאותי, אדם שחי באופן רציונאלי את חיי ההווה.
- "ויהיה רעב בארץ" .( בראשית יב, י) עם כל אמונתו הגדולה בהבטחות ה' הוא יורד מצרימה בזמן הרעב. וכשהוא מרגיש סכנת חיים בגלל יופיה של אישתו הוא לא מהסס לשקר ואומר שהיא אחותו כדי להציל את חייו.
- אלוהים מבטיח לו שזרעו יהיה רב, "כעפר הארץ" ו"ככוכבי השמים לרוב", ועם זאת פונה אברהם לה' ומבקש ממנו הסבר: "הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי" .(טו, ב) הוא דורש הסבר הגיוני מאלוהים: איך ההבטחה שלך תתבצע כאשר שרה עקרה? אלוהים חוזר ומבטיח לו שהכל יהיה בסדר. יהיה לו זרע רב. אבל אברהם ושרה לא מסתפקים בהבטחת ה'. שרה נותנת לאברהם את שפחתה הגר כדי "להיבנות" ממנה. כך נולד ישמעאל עוד לפני יצחק.
- אברהם מתדיין עם עפרון החיתי (בראשית פרק כג) על מחירה של מערת המכפלה כשהוא רוצה לקבור בה את שרה, וקונה אותה ממנו. הוא לא מסתפק בהבטחה העתידית שהארץ כולה תהיה לו ולזרעו אחריו. הוא מאד מציאותי. יש בכנען תושבים קודמים לו. אם הוא מעוניין באדמה עליו לקנות אותה.
- בפרשת סדום (בראשית יח) הוא יתווכח עם ה' בשם הצדק המוחלט: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" אבל אין זה וויכוח פילוסופי ערטילאי. אלוהים הודיע לו שהוא עומד להרוס את סדום. בסדום יושב לוט בן אחיו. אברהם נלחם על הצדק המוחלט, אבל גם על הצלת בן אחיו- כאן ועכשיו.
נקווה שאכן יש בנו, כעם, מרדיפת הצדק של משה, מן האמונה של אברהם,וכמוהו גם מן ההתייחסות הצלולה למציאות.
ביום שמחת תורה השנה (7/10/23), גילינו דברים גם על עצמנו וגם על אויבינו. תמיד ידענו שהם רוצים להורגנו. לא ידענו (או שכחנו) עד לאן יכול להגיע רוע לב האדם.
מנהיגנו טעו. התייחסות צלולה למציאות ושיקול דעת נכון מצד המנהיגים יכולה הייתה למנוע את האסון הגדול ולהציל חיי אזרחים וחיילים מרצח ומחטיפה. ואילו העם גילה, גם בזמן ההתרחשות וגם אחריה רוח אחדות, נכונות לעזרה וערבות הדדית, תוך הסתכלות ריאלית במציאות שנכפתה עליו.
אם אכן "היוצר בדמותו יוצר" – על המנהיגים ללמוד מן העם. להתייחס בצלילות דעת למציאות שלנו היום ולהנהיג מתוך אחריות, אחדות ובקשת טובתו של העם. תהא זו צוואתם של אלה שאבדו לנו, תחינתם של אלה המחכים בשבי, וזעקתם של אלה שעדיין לא נודע גורלם.
בתקווה ובאמונה שנדע ימים טובים יותר.