פרשת קורח: על מחלוקת וחידושי תורה

פרשת קורח: על מחלוקת וחידושי תורה | רפאל בנימין הלוי פלורסהיים, סיוון תשפ"ה

 חברנו רפי פלורסהיים נולד ביום כו סיוון תר"צ. כולנו מברכים אותו מעומק הלב
ביום חגו, מודים לו על תרומתו הגדולה לקהילה ושמחים להמשיך וללמוד ממנו

בפרשת קורח אנו מוצאים ריב בין שני בני דודים משבט לוי. הריב הוא על מה שיקבלו השולטים ומה יקבלו האחרים. בסוף הוויכוח הזה, נבלעים אנשי קורח ועדתו, וכביכול נס בלע אותם אל האדמה. משה מבקש פיוס עם כל השבטים ומבקש מכל שבט להביא מחתה ולהקטיר בה קטורת, והקטורת אשר תנעם לאלוהים הוא השבט הנבחר. המחתה של שבט לוי נבחרה וכל העם ראה מי המשפחה הנבחרת משבט לוי. המחתות שנעשות קדושות אחרי שהקטירו בהן קטורת, נהפכות לציפוי למזבח. העם נפגע ממגיפה ורק נס מציל אותם מכליון ואז בא סוף הפרשה ותשע מצוות שעוסקות במעשר ראשון , מעשר שני וגם מעשר מן מעשר השני. בנוסף פדיון הבכורות של האדם והבהמה וחמשת המטבעות שמקבל הכוהן בפדיון הבן.

בנוסף למחלוקות של בני לוי בפרשה, יש לנו מחלוקות רבות נוספות וביניהן העיקרית – חדש אסור מן התורה. בפתיח לספר תורה עם דרך ארץ, אסופת מאמרים המפורסמים מדי שנה בקתדרה על שם שמשון רפאל הירש באוניברסיטת בר-אילן בעריכת פרופסור מרדכי ברויר אנו מוצאים:

אין להכחיש שהיו בתנועת תורה עם דרך ארץ תופעות שאבד עליהן הכלח. אך בה במידה חייב החוקר להודות שהתנועה הציגה השקפת עולם יהודית ואורח חיים עם שורשים עמוקים בתורת הנצח של היהדות. אורח החיים העלה בימי אבותינו תנועות רבות להצלת היהדות מאמינציפציה והתבוללות. סכנות אלו לא פחתו מאז ועד ימינו. יתר על כן ניתן להצביע שכמה מוסדות נהפכו לעמודי התווך בעולם היהודי. ונדגים את הדבר באחת מתשובותיו הפחות ידועות של הגאון רבי יעקב עטלינגר [שהינו הסבא רבא שלי ר"פ], מורם ורבם של הרב שמשון רפאל הירש והרב עזריאל הילדסהיימר. בשנות החמישים של המאה התשע עשרה הייתה מחלוקת בשאלה האם מצות המיוצרות על ידי מכונה הן כשרות? רבני מזרח אירופה פנו אל הרב יעקב עטלינגר. לאחר שהוא מתאר את עבודת המכונה ואת "גודל התיקון" שהושג בה להגברת כשרות המצות "אנחנו רבני אשכנז הישרים בליבותיהם מרחיקים החידושים בענייני תורה ומצוות הרחק כמטחוי קשת אך מה שחידשו האומנים וחכמי הטבע מענייני הטבעיות – למה לא נקבל הטוב שבהם לחזק ביודענו שהם למען קיום מצוות הקדוש ברוך הוא ביתר שאת ועוז כל משכיל בצדק ובמישרין".

שלוש נקודות בולטות שהעלה הגאון מאלטונא הן באבחנה בין חידושים ועיניינים בעינייני תורה לבין דברים המתחדשים בעולם הטכנולוגיה. הנקודה הראשונה היא שהוא דוחה מראש כל שינוי שהוא בתחום הדת, והשנייה – שעל אף דחייה זו, ליבו פתוח לכל חידוש והישג טכנולוגי ומדעי. הנקודה השלישית היא שהוא שולל פסיקת הלכה שלא קדמה לה בדיקה אישית מדוקדקת של הנתונים והנסיבות ע"י הפוסקים. הרי שלפנינו מודעות רבה של זקן חכמי אשכנז בהתגבשות תנועת תורה עם דרך ארץ, לא שלילה על הסף של כל חידוש ושינוי שהזמן גרמם אלא נכנות עקרונית ומעשית להתמודד באופן חיובי עם החדש והמתחדש.

ההפטרה שהיא מספר שמואל, דנה בחידוש המלוכה אחרי המפלות שהיו במלחמות עם הפלישתים (שמואל א יא, יד). כדי להבין את ההפטרה יש לקרוא את ספר שמואל א מההתחלה. בשנת 1943, שנת בר המצווה שלי, עליתי לתורה בראש חודש ואני קראתי את ההפטרה המתאימה פרק סו' בישעיהו.

אני שמח שמצאתי את קהילת הוד והדר יחד עם רעייתי דבורה ז"ל לפני 34 שנים והקהילה נתנה לי את הכח להתחזק בהכרת עומקה של תורה ודרך ארץ. שתזכו לשנים רבות.

–