פרשת כי תבוא: חלום קוסמי, חלום גשמי

פרשת כי תבוא: חלום קוסמי, חלום גשמי | הָרַבָּה גייל שוסטר-בוסקילה, אלול תשפ"ד

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים כו, טו).  

אלוהים ברא – בלי שהזיז ולו אטום אחד ממקומו
אלוהים הווה – בלי צורה שתמלא את היקום
אלוהים מביט – ועיניים לראות אין לו
אלוהים מברך – בלי עיצורים, בלי אִמות קריאה, הברות או משפטים

אבל איפה נמצא עם ישראל בכדור זה החג סביב כוכב קטן שסובב על צירו הוא?

וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דברים ו, ג).

 אלוהים היה מורה הדרך של אבותינו. אבותינו ואימהותינו הלכו שבי אחריו, והם באו והתיישבו בחלקת אדמה זו. כאן החליטו ליצור קשר יחיד ומיוחד לארץ זו, ארץ זבת חלב ודבש.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית יב, א).

פעם אחר פעם, טענּו למקומנו בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. פעם אחר פעם, שכן תמיד ידענו שזוהי פיסת הארץ שלנו. הכל נובע מכאן – מאברהם ושרה ועד לקבוצת התיירים שזה עתה נחתה. כולנו נושאים את הקשר למקום הזה.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:
עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:
אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְה' עַל אַדְמַת נֵכָר (תהלים קלז, א-ד).

 העם היהודי חלם על השפע המתוק הזורם בארץ אבותינו, גם בימים שבהם לשוננו לא טעמה אלא מרורים והיינו מוקפים במראות ובקולות מאיימים על אדמת נכר.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:
הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:
שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:
הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו  (תהילים קכו, א-ו).

 חלומותינו נרשמו בלשון עתיקה על גבי גווילים שעברו מיד ליד. חלומותינו נישאו סביב העולם כולו, והמילים נישאו ברוח מדור לדור.

הקשיבו למילים, עדיין אפשר להבחין במשמעותן.

מדרש הָרַבָּה https://midrash-harabah.org/

——————