חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת חקת: על השליטה, הביקורת והמעורבות

פרשת חקת: על השליטה, הביקורת והמעורבות | עמנואל נשרי, תמוז תשפ"ד

וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל. .. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ–וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, וָחָי. (במדבר כא, ח-ט)

ניתנת למשה ההוראה מפי ה' לעשות נחש נחושת ולתתו על נס גבוה. נחש זה מסמל את הנחשים אשר נשכו בעם"והיה אם-נשך הנחש את-איש, והביט אל-נחש הנחושת וחי".

רש"י כותב: "מעשה נחש הנחושת נראה בעיני בסוד, הדבר הזה הוא מדרכי התורה שכל מעשיה נס בתוך נס תסיר הנזק במזיק ותרפא החולי במחליא". המדרש נותן לדברים אלה משמעות סמלית, כלומר הנשוך הנושא עיניו אל נחש-הנחושת המורם על נס, ובכך הריהו נושא לבו לשמים ומהרהר בתשובה, דבר המביא לריפויו ממכתו. ואמנם, הישועה וההצלה באות בדרך אות ומופת ניסיים אלה, אולם בסופו של דבר גם נס זה ככל שאר הניסים, מהווה ישועה לשעתה בלבד, ואינו מתקן מאומה.

הפעולה להרים את הראש אל השמים ובכך לזמן את נס ההבראה מנשיכת הנחש, שחז"ל פרשו כחזרה בתשובה, מוצאת יסודות בעמי הסביבה ואולי אפשר לראות גם היום נשיאת עיניים למעלה בחיפוש אחר התשובה הנכונה והמתאימה לצאת ממצב של מצוקה, כמו חוסר בטחון, מחלה, או כל קושי אחר. לעיתים כרוך הדבר בוויתור על דרגות חופש אישיות, כדי ל"הרויח" בטחון, בריאות, שמירה על נכסים ועוד. לא פעם מביט העובד למעלה, אל ראש הארגון, ומתאים עצמו לדרך העבודה, ההתנהגות והעיצוב של אדם זה. אין דבר טבעי יותר לאדם, לעובד שיתאים עצמו ודרך עבודתו, התנהגותו לעומד בראש ויזכה לתחושה חזקה יותר שהוא אבר מהארגון, לא סרח עודף, אך הוא מאבד את האומץ לחשיבה ביקורתית.

חוקרים מצאו כי בתחום האישי, חשיבה על אלוהים יכולה לעזור להרגיע חרדה הקשורה לעשיית טעויות. יחד עם זאת, הממצאים תקפים רק לאנשים המאמינים באלוהים. החוקרים אומרים כי 85% מהאוכלוסייה בעולם מחזיקה ברמה כזו או אחרת של אמונה דתית. לכן אפשר להבין את תפיסת הנתינים כאילו מלכיהם הם אלים ו/או לפחות בני אלים. ואכן, מלכי מצרים, בבל, אשור ועוד בתקופה העתיקה נחשבו לבני אלים.

התנהגות דומה אנו מוצאים גם בעם ישראל. במשפט המלך (שמואל א ח, יא-יח) מתאר שמואל את שכרון הכוח שיהיה למלך, ומזהיר את העם שהמלך יקח את כל הרכוש הילדים והבנות כנשיו ולשרותו, וגם "צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים" (יז). וּזְעַקְתֶּם, בַּיּוֹם הַהוּא, מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם, אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם; וְלֹא-יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם, בַּיּוֹם הַהוּא (יח). למרות האזהרה, העם מתעקש על מינוי מלך, כזה שישמור עליהם. זו הייתה תקופה של חוסר אחדות בעם. כך למשל התנהלה מלחמת אחים נגד שבט בנימין. כמו כן היו מקרים ששבטים לא באו לעזרת אחיהם במלחמה באויב חיצוני, בנוסף אויב מפחיד נאסף במישור החוף ומאיים על ישראל, התגובה מבט למעלה למלך, למנהיג עם תקווה לנס.

כמו התיאור במשפט המלך, כך גם בימינו, יש שהשליט מתחיל להתבשם ולהשתכר בתחושת הכוח עד לאיבוד יכולת להבחין בין טוב לרע ובין נכון ללא נכון. גם היום רבים מאיתנו מסתכלים למעלה למנהיג ומשאירים בידיו את כל הנכסים, אנחנו סומכים עליו ועל יכולתו להוליך אותנו לחוף מבטחים גם בימי סערה קשים, ללא מחשבה ביקורתית. ואולי, ואף גרוע יותר, בימים קשים אנחנו "שמחים" שאנחנו לא בין המחליטים ולאט לאט מאבדים את היכולת לאמוד ולהבין את המצב, לראות את שגיאות המנהיג, המוקף באומרי הן, להילחם על עמדותינו. גם היום יש מנהיגים החשים מורמים מעם ואינם מצליחים לראות את ההרס בעקבות החלטותיהם. אל נאבד את החובה להיות מודעים, מבינים ומעורבים גם היום. על כל אחד מאתנו לחשוב חשיבה ביקורתית.

 

 

——————