שבת החודש: לאחוז בתקוה | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה אדר ב, תשפ"ד.
בהפטרה של פרשת החודש (יחזקאל, מה, טו-כה; מו, א-יח) מתאר הנביא את עבודתם של הכוהנים בבית המקדש:
כֹּה-אָמַר, אֲדֹנָי ה’, שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים, יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה; וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ. וּבָא הַנָּשִׂיא דֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר מִחוּץ, וְעָמַד עַל-מְזוּזַת הַשַּׁעַר, וְעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים אֶת-עוֹלָתוֹ וְאֶת-שְׁלָמָיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל-מִפְתַּן הַשַּׁעַר וְיָצָא; וְהַשַּׁעַר לֹא-יִסָּגֵר, עַד-הָעָרֶב. וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם-הָאָרֶץ, פֶּתַח הַשַּׁעַר הַהוּא, בַּשַּׁבָּתוֹת, וּבֶחֳדָשִׁים–לִפְנֵי, ה’ (מו, א-ג).
הפרטים לא זרים לנו. קראנו אותם בספר ויקרא וגם ביחזקאל. הפסוק שתפסה את תשומת הלב שלי הוא פסוק ג "וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם-הָאָרֶץ…לפני ה’". אין חובה לעם להשתחוות לנשיא. בבית המקדש העם משתחווה לפני ה’ ולא לפני הנשיא. ואכן, חשוב לזכור שאין המעמד של בן אדם חשוב אלא היחס של העם לאל עליון.
חודש החירות בפתח ואנחנו נזכרים בערכים חשובים בהגדה של פסח. באתר "כל קורא" שושנה מיכאל צוקר מצטטת את הרבה הליין אטינגר המלמדת שחודש ניסן צריך להזכיר לנו את "החזון העיקש, והתעוזה לדמיין עולם אחר גם בעיצומם של דיכוי, גלות, ואפליה, כדי לדרבן אותנו להתאמץ להפוך את העולם האחר הזה למציאות."
וכתמיד, מיטיב להביע זאת יהודה עמיחי, בשירו "קהלת לא צדק" המסתיים במילים:
לֶאֱחֹז בַּתִּקְוָה בְּלִי לְהַרְפּוֹת,
וּלְהוֹתִיר מֶרְחָב שֶׁל שֶׁקֶט לַזְּעָקָה שֶׁאֵין לָהּ קוֹל.
אָנָּא, תֵּן לָנוּ מָקוֹם לְהִשָּׁבֵר בּוֹ לִרְסִיסִים,
וְרוּחַ לְהִבָּנוֹת שׁוּב, מֵחָדָשׁ.