פרשת בא: על המצוות ועל הסיפורים

פרשת בא: על המצוות ועל הסיפורים | בן נוביס, שבט תשפ"ה

אפתח בהערה נועזת משהו.‏

האם הפרשיות שקראנו מאוקטובר ועד לשבוע שעבר הן רק סיפורים על משפחות שאינן מתפקדות ‏‏(דיספונקציונליות), ואין בהן מצוות והוראות? אמנם, הסיפורים שקראנו הם מהגדולים שנכתבו אי פעם, ויש ‏בהם הרבה מוסר השכל. ועם זאת, האם התורה היא רק ספר סיפורים או ספר היסטוריה?‏

רש"י, שהגה בשאלה זו, תהה למה אין התורה – שהיא הספר של הציווי האלוהי לעם ישראל – פותחת ‏במצוות (לפחות עשרים) שקיבלו בני ישראל בפרשה שלנו, פרשת בא (שמות י, א – חג, טז)?‏
האם רש"י רומז לכך ש"סיפורים" חשובים פחות ממצוות או מהוראות? ואם זו כוונתו – האם הוא צודק?‏

ושמא מדובר בספרים שיש בהם משמעות דתית? כן, כך סובר רש"י.‏

נפתח במבט על המצוות בפרשת בא, מצוות שרש"י מייחס להן חשיבות רבה ביותר:‏

הציווי הראשון הוא על קידוש לבנה, ואחריו רשימה מפורטת של כללים לחג הפסח. ‏

אחד הצעדים הראשונים ביציאה מעבדות לחירות הוא כינון לוח שנה עברי. הלוח אפשר לבני ישראל להכיר ‏בימים החולפים ולזכור את הימים החשובים בתולדותינו כעם.הנושא החשוב השני בפרשה הוא החוקים הקשורים לקרבן הפסח ולחג הפסח. ‏

לפנינו הסבר מפורט של כל מה שעלינו לעשות בפסח מצרים ובכל חג פסח שיבוא אחריו – פסח דורות. ‏הסבר זה כולל את זבח הפסח, המצה ועוד.‏

ואת כל אלה היה לעשות כשבית המקדש עמד על תילו. ‏

מה אנו עושים היום?‏‎ ‎‏ אנחנו עורכים סדר פסח, אוכלים מצה, מרור ואת האפיקומן – כל אלה כדרך לקיים ‏את המצווה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור" (יג, ח). וכאן אנו חוזרים לדבריו של רש"י. ‏

אולם, הרב לורד יונתן סאקס כתב: "ליהודים תמיד היו סיפורים לספר ואכן, מקדמת דנא, סיפורים היו ‏מרכזיים למסורת היהודית. קרוב לוודאי שהמסורת נמשכת מהימים שבהם היו אבותינו ציידים-לקטים, ‏שישבו סביב המדורה בלילה וסיפרו סיפורים (ואולי אלה הם סיפורי ספר בראשית). ‏

הרב סאקס ממשיך – מה שבאמת מעורר פליאה הוא ששלוש פעמים אמר משה לבני ישראל כיצד עליהם ‏לספר את הסיפור לילדיהם בדורות הבאים. "אם הסיפור הוא אנחנו, אנו מספרים על אודות עצמנו. וכך, כל ‏עוד לא נאבד את הסיפור, לא נאבד את זהותנו".‏
‏"התורה היא הסיפור המיוחד ביותר מכל הסיפורים שמעצבים את זהותנו היהודית, את הצמיחה המוסרית ‏והרגשית שלנו". והוא מסכם – רק מודליות אחת יכולה להתחרות בסיפור, וזו היא המוסיקה.‏

אם כך, לפי סאקס, רש"י טעה!‏

התורה פותחת, ובצדק, בסיפורי בראשית במקום בהלכות של פרשת בא. והיא פותחת כך כי הסיפור חשוב ‏להמשכיות היהודית כמו המצוות, ואולי אפילו יותר. ‏

 

——————