פרשת בא: על המצוות ועל הסיפורים | בן נוביס, שבט תשפ"ה
אפתח בהערה נועזת משהו.
האם הפרשיות שקראנו מאוקטובר ועד לשבוע שעבר הן רק סיפורים על משפחות שאינן מתפקדות (דיספונקציונליות), ואין בהן מצוות והוראות? אמנם, הסיפורים שקראנו הם מהגדולים שנכתבו אי פעם, ויש בהם הרבה מוסר השכל. ועם זאת, האם התורה היא רק ספר סיפורים או ספר היסטוריה?
רש"י, שהגה בשאלה זו, תהה למה אין התורה – שהיא הספר של הציווי האלוהי לעם ישראל – פותחת במצוות (לפחות עשרים) שקיבלו בני ישראל בפרשה שלנו, פרשת בא (שמות י, א – חג, טז)?
האם רש"י רומז לכך ש"סיפורים" חשובים פחות ממצוות או מהוראות? ואם זו כוונתו – האם הוא צודק?
ושמא מדובר בספרים שיש בהם משמעות דתית? כן, כך סובר רש"י.
נפתח במבט על המצוות בפרשת בא, מצוות שרש"י מייחס להן חשיבות רבה ביותר:
הציווי הראשון הוא על קידוש לבנה, ואחריו רשימה מפורטת של כללים לחג הפסח.
אחד הצעדים הראשונים ביציאה מעבדות לחירות הוא כינון לוח שנה עברי. הלוח אפשר לבני ישראל להכיר בימים החולפים ולזכור את הימים החשובים בתולדותינו כעם.הנושא החשוב השני בפרשה הוא החוקים הקשורים לקרבן הפסח ולחג הפסח.
לפנינו הסבר מפורט של כל מה שעלינו לעשות בפסח מצרים ובכל חג פסח שיבוא אחריו – פסח דורות. הסבר זה כולל את זבח הפסח, המצה ועוד.
ואת כל אלה היה לעשות כשבית המקדש עמד על תילו.
מה אנו עושים היום? אנחנו עורכים סדר פסח, אוכלים מצה, מרור ואת האפיקומן – כל אלה כדרך לקיים את המצווה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור" (יג, ח). וכאן אנו חוזרים לדבריו של רש"י.
אולם, הרב לורד יונתן סאקס כתב: "ליהודים תמיד היו סיפורים לספר ואכן, מקדמת דנא, סיפורים היו מרכזיים למסורת היהודית. קרוב לוודאי שהמסורת נמשכת מהימים שבהם היו אבותינו ציידים-לקטים, שישבו סביב המדורה בלילה וסיפרו סיפורים (ואולי אלה הם סיפורי ספר בראשית).
הרב סאקס ממשיך – מה שבאמת מעורר פליאה הוא ששלוש פעמים אמר משה לבני ישראל כיצד עליהם לספר את הסיפור לילדיהם בדורות הבאים. "אם הסיפור הוא אנחנו, אנו מספרים על אודות עצמנו. וכך, כל עוד לא נאבד את הסיפור, לא נאבד את זהותנו".
"התורה היא הסיפור המיוחד ביותר מכל הסיפורים שמעצבים את זהותנו היהודית, את הצמיחה המוסרית והרגשית שלנו". והוא מסכם – רק מודליות אחת יכולה להתחרות בסיפור, וזו היא המוסיקה.
אם כך, לפי סאקס, רש"י טעה!
התורה פותחת, ובצדק, בסיפורי בראשית במקום בהלכות של פרשת בא. והיא פותחת כך כי הסיפור חשוב להמשכיות היהודית כמו המצוות, ואולי אפילו יותר.
——————