פרשת בראשית: ויהי אור | מוטי לקסמן, תשרי תשפ"א
ספר בראשית נפתח כך,
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:
(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:
(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, א-ה)
רש"י סבור שזו אינה פתיחה ראויה, לטעמו היה צריך לפתוח את חומש בראשית כך:
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה[1]: (א) בראשית – אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל א [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, והנימוק של רש"י הוא "כיוון שזו מצוה ראשונה שנצטווב [בה] ישראל, ומה טעם פתחג בבראשית?, ונימוקו הוא, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם,ד שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".[2]
עם כל הכבוד שאני רוחש לרעיונותיו של רש"י, ואני אכן רוחש כבוד רב לפירושו הענק, בפרשנות זו, ברשותכם, אני סבור אחרת.
כותבי המקרא ציינו את אחד מהדברים החשובים ביותר לאדם, אוֹר.
כשיש אור רואים הכל, מבחינים בכל.
חשבו לרגע, רק לאחר שפרנקלין טען שבברק יש מטען חשמלי. בשנת 1748, הוא גילה את החשמל: שנים רבות חלפו, עד אז בחשיכה הלילית.
זה לא וודאי, אבל ייתכן שטענת רש"י מקורה בסורה הראשונה של הקוראן. שם כתוב, "בשם אלוהים הרחמן והרחום, התהילה לאלוהים ריבון העולמים[3], הרחמן והרחום: המולך ביום הדין. אותך נעבוד ולישועתך נקווה.
אנחנו באורח מישרים, אורחם של אלה אשר נטית להם חסד, לא אלה אשר ניתנה החמה עליהם[4]: ולא של התועים[5]".[6]
כותבי המקרא היו חכמים גדולים.
הם הבינו שללא אור אין קשר בין בני אדם.
לכן, לפי נוסחם הדבר הראשון שנברא הוא האור.
האור הזה משרה דבר טוב לכל בני האדם.
הלוואי שכולנו נזכה באור.
נתייחס זה לזה במאור פנים, ונזכה בתשובה של אור ושמחה.
לכולנו יהיה אור ושמחת חיים נעימה.
אמן, כן יהי רצון טוב לכולנו!
—————-
[1] שמות יב, ב.
[2] רש"י לשמות יב, ב.
[3] רובין, כינוי ליקום וליצורים המאכלסים אותו, עמ' 1.
[4] רובין, פרשנים מוסלמים מבינים כך, יהודים שחמת אלוהים ניתכה עליהם עמ' 1.
[5] רובין, פרשנים מוסלמים מבינים זאת כ"נוצרים" עמ' 1.
[6] אורי רובין (תרגום), הקוראן, עמ' 1.