פרשת בראשית: למה התמוטטה שושלת אדם וחווה?

פרשת בראשית: למה התמוטטה שושלת אדם וחווה? | אסתר ואלי מיאסניק, תשרי תשפ"ג

ספר בראשית מתאר שתי שושלות. שושלת אדם וחווה ושושלת אברהם ושרה
שושלת אדם וחווה פסקה לאחר מספר דורות: " וַיַּרְא ה', כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה', כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ". (בר' ו 5). שושלת אברהם ושרה התפתחה לאורך מרבית ספר בראשית והפכה דומיננטית ביתר ספרי המקרא. ההדגשה "וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ"[1], נובעת לדעתי מכך שהאדם אמור היה "לָדַעַת טוֹב וָרָע", לאחר אירוע גן עדן אך בפועל יצרו הוא "רַק רַע כָּל-הַיּוֹם".
מדוע התעצב האל? הציפיות מאדם הראשון וחווה היו גבוהות מאוד. ראשית, האדם נברא בצלמו של האל- " וַיִּבְרָא אֱלֹוקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.." (בר' א,26-27 ). שנית, משפחתו של האדם הראשון ניהלה שיחות רבות עם האל, בהן הנחה אותם לגבי מה נדרש מהם. בהנחיית "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" רשמו אדם וחווה, הצלחות רבות. אך, בהבנת דרך המימוש של "לָדַעַת טוֹב וָרָע", נחלה משפחת אדם וחווה כישלון. המשפחה לא ידעה למנוע עימות קשה בין אחים ולא מנעה את הרצח[2]. אני סבור שהמקרא מצביע על אי מניעת עימות זה כסיבה להתמוטטות שושלת אדם וחווה.

השלבים בהתמוטטות שושלת אדם וחווה–
תהליך ההתמוטטות הוא רב שלבי.
שלב א' – האכילה מעץ הדעת. אומר הרמב"ן ( מאה 12-13, ספרד. פרשן, פוסק, רופא): "בעקבות האכילה מעץ הדעת רכש האדם את תכונת הרצון העצמי – לעשות דבר הנראה בעיניו טוב, ושלא לעשות דבר הנראה בעיניו רע. רצון זה, מבחינה מסוימת…הוא בעייתי לאדם, מכיוון שהוא מקשה עליו לעשות את טבע בריאתו ותכליתו בגלל יצרו, תאוותו ורצונו העצמיים".
שלב ב'– הרצון העצמי הבלתי נשלט, נכנס לפעולה. המדרש מסביר את הפסוק "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" כנובע משלושה רצונות עצמיים שעליהם חלקו הבל וקין: (1) שליטה כלכלית על נכסים, (2) הבדלי אמונה ודת, (3)ריב על מין ועל נשים [3]. "וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" = אב -טיפוס למחלוקות מרות.
שלב ג'– האל מתערב ומתרה בקיין לא להיכנע ליצרו המקנא מאוד בהבל – האל מתחיל ב "למָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ ". ספורנו מסביר- כי כשיש לקלקול איזו תקנה, אין ראוי להצטער על מה שעבר אבל ראוי להשתדל להשיג תקון לעתיד[4]. והאל ממשיך- "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ: (בר' ד 7). האל אומר לקין, שאם יטיב מעשיו ויתגבר על תחושותיו יוכל לעמוד איתן. יש בו את היכולת לשלוט ביצריו[5].
שלב ד'- הרצח.
שלב ה'- האל נוזף בקין על הרצח אך "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" ( בר' ד 17).
שלב ה'– קין הנענש הוא נע ונד אך מנסה להקים שושלת. בנו חנוך מקים עיר וצאצאיו מקימים טכנולוגיות "יוּבָל…אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב…תּוּבַל קַיִן–לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (בר' ד 18-22). אך העולם הוא לא כשהיה. שהרי, "רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ".

והיכן היו ההורים, אדם וחווה? כאן המקרא שותק
מתברר שהזוג הראשון שהיה כה פעיל בגן עדן, לא הכין את דור ההמשך לתקלות אפשריות. אין כל התייחסות לפעולה שנוקטים אדם וחווה כדי למנוע תקלות עתידיות. במיוחד מהדהדת השתיקה של אדם הראשון לגבי רצח הבל, מול כאבו של יעקב " טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף " (בר' טז 33). המדרש איתר אנומליה זאת ולעניות דעתי, ביטא זאת בדרכו, תוך הצגת סצנריו תמוה. "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" ( בר' ד 17) שואל המדרש מהיכן יצא? אחד ההסברים הוא שקין יצא שמח מתוצאות משפטו אצל הקב"ה לאחר הרצח, לאחר שחזר בתשובה. עתה, פוגשו אדם הראשון ושואלו איך היה המשפט אצל הקב"ה. או- איך הצלחת לצאת מזה בשלום[6]. הרגש היחיד שמבטא אדם בעניין הוא השאלה הסתמית- איך היה?
במילים אחרות, לא רק שאיננו יודעים על מעורבות אדם וחווה בחינוך צאצאיהם, גם הנתק הרגשי תמוה. נראה לי שהמקרא מרמז שלא די היה ב "לָדַעַת טוֹב וָרָע". התנהגותו זו של הזוג הראשון, אינה מתאימה לראש שושלת.

שושלת אברהם ושרה
לעומת משפחת אדם וחווה, משפחות האבות ובמיוחד נשות האבות הצליחו לראות את הנולד ולמנוע את ההשפעות הנוראיות שהקנאה יכולה להביא. נראה לי שהמקרא מעלה על נס את יכולת שושלת אברהם ושרה לפעול בשום- שכל כדי למנוע התקוטטויות רצחניות בין בני משפחתם.

האימהות שרה ורבקה קבעו דפוס התנהגות ראשוני להימנעות מסכנות ההתקוטטות

• שרה מנעה היתקלות בין ישמעאל ליצחק בכך ששילחה אותו לדרכו עם בירכת אברהם. בכך שמרה על המשפחה הראויה.
• רבקה מנעה היתקלות בין יעקב לעשיו בכך ששילחה אותו לחרן לתקופה ארוכה ביודעה שיחזור עם אשה ראויה שתתאים לשושלת.

בהמשך השושלת, הבנים שחונכו כיאות, נהגו בדפוס התנהגות דומה.

• יעקב נמנע מהתקוטטות עם עשיו, בעת שחזר משנותיו הארוכות אצל לבן
• יהודה מנע רצח בין האחים בכך שמכר את יוסף למדיינים
• יוסף עצמו נמנע מנקמה באחים

הלקח לדעתי הוא ששושלת עשויה להצליח אם ראשיה מבינים שבמסגרת "לָדַעַת טוֹב וָרָע", עליהם להכתיב נורמה של הימנעות מעימותים רצחניים, בכל מחיר. מעשי אבות סימן לבנים.[7]

===============

[1] המונחים האנושיים וַיִּנָּחֶם כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ ראויים להבהרה. להלן מובאים פירושים לדוגמא.

וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ. אמר ר' אחא בר' חנינא, כיון שראה יתברך עולמו חרב, כביכול ישב לו, והיה מתאבל. דבר (=הסבר) אחר, מוסב על לבו של האדם, שהרי ידעתי כי יצר לב האדם רע: (מתוך "בעלי התוספות" =. כמה מאות של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. רבי אחא בר חנינא היה אמורא ארץ ישראלי המאה ה-4).
וַיִּנָּחֶם כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ- והיה זה כמו שיקרה לאדם נוטע עץ עושה פרי, שיעמול בו ויגדלהו ואחר כך יקצץ ענפיו לקחת ממנו שנים שלושה בדים קטנים, להכריע בגזעו או בגזע זולתו. שאין ספק שכאשר יעשה זה (ויקצץ בענפים), לא נשתנתה מחשבתו וידיעתו ממה שהייתה בתחילה, אבל נשתנו מעשיו. שעד עתה היה טורח ועמל לגדל אותו עץ (עץ האדם הראשון), ועתה קוצצו ומאבדו. והרואים יחשבו שהוא תוהה ומתנחם על מעשיו, ואינו כן כי לכך נתכוון בתחילה..(דון יצחק אברבנאל- המאה ה 15, האי האיברי, שר אוצר של כמה ממלכות כגון פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי, פרשן תורה).

 [2] הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כולו באמירה. הוא רק אמר ומיד זה נעשה – "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים יְהִי אוֹר" ומיד – "וַיְהִי אוֹר". כל פרט בבריאה נברא באמירה. ואע"פ שהקב"ה יכול היה לברוא את האדם ברגע אחד, כמו שעשה עם שאר ברואי העולם, "לא עשה כן בבריאת האדם.. " "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (קהלת רבה פרשה ז').

[3] נחמה ליבוביץ, עיונים בספר בראשית עמ 28: "לא בבני האדם הראשון עוסק מדרשינו…אלא בשאלה הגדולה – מה הוא הגורם העמוק ביותר, סיבת כל הסיבות לרצון האדם לריב, למלחמה, להרג, לרצח אח את אחיו….שלוש התשובות הניתנות בדברי המדרש הנ"ל. התשובה הראשונה היא הכלכלה…התשובה השנייה היא אמונות ודיעות, הדת…התשובה השלישית, המין, האשה.

המדרש בבראשית- רבה כב ז : " ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו'. על מה היו מדיינים? כלכלה ונכסים– אמרו: בואו ונחלוק את העולם, אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. זה אמר: הארץ שאתה עומד עליה שלי. וזה אמר: מה שאתה לובש שלי. זה אמר: חלוץ! וזה אמר: פרח! (הסתלק) מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.

אמונות ודעות– רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר על מה היו מדיינין? אלא, זה אומר: בתחומי בהמ"ק (=בית המקדש) נבנה. וזה אומר: בתחומי בהמ"ק נבנה… ויקם קין אל הבל אחיו וגו'.

נשים ומין– אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר: אני נוטלה, שאני בכור. וזה אומר: אני נוטלה, שנולדה עמי. ומתוך כך ויקם קין: (מדרש בראשית-רבה, נערך בארץ ישראל בתחילת המאה החמישית)

[4] ספורנו על בראשית ד 4. רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ. 1468-1550, היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.

[5] מ.ד. קאסוטו, "מאדם עד נח" עמ 140: "כתוב זה הריהו מהקשים ומהסתומים ביותר. בתקופות הקדומות מנו אותו חז"ל בין המקראות שאין להם הכרע מפני הספק בקשר הסינטקסי של המלה שאת". עמ'  142 : "ועכשיו לאחר שפירשנו אחד לאחד את כל הביטויים הקשים שבנאום האלוהי אל קין , נוכל לעמוד על הקשר שביניהם אל כוונת הנאום, בכללותו: מדוע בני אתה מתעצב ומדוע אתה כובש פניך בקרקע? אין שום סיבה לכך. די לך שתיטיב את מעשיך ואז תוכל לעמוד איתן על רגליך, בקומה זקופה. אבל אם לא תיטיב את מעשיך ותתחיל לחטוא, אז החטאת תהיפך לך ל"רובץ", ואותו "הרובץ" ישתוקק להשפיל אותך ולעשות אותך "רובץ" ארצה כמוהו. ואולם, אינך נתון בידו. ואם רק תרצה, תוכל להתנגד לו ולהתגבר עלין ולהשתחרר מהשפעתו- וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ:".(משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ, 1883-1951, היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה).

[6] לא מצאתי במקרא עצמו ובפרשנויות התייחסות לעניין מעורבותו של אדם בעניין קיין. המדרש המעניין על הפגישה בין אדם הראשון לקיין מובא בהתייחסות לדו שיח בין ה' לבין קין לאחר רצח הבל בפרק ד'. קין מיתמם – לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי. אך ה' מעמת אותו עם הרצח קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה ומענישו , להיות נָע וָנָד תוך כדי הגנה מרצח- כָּל-הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.

ואז מסופר טז וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד קִדְמַת-עֵדֶן. המדרש שואל- מהיכן יצא? אחד ההסברים שלטעמי הוא מוזר מאוד –  יצא שמח…פגע בו אדם הראשון, אמר לו: מה נעשה בדינך? אמר לו: עשיתי תשובה ופשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו ואמר: כך הוא כח של תשובה, ולא הייתי יודע? מיד עמד אדם הראשון ואמר: "מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'" (בראשית רבה , שמעוני)

[7] נראה לי שבהסברם על מניעי מחלוקת הבל וקיין כמובא בהערה 3 למעלה, התייחסו חז"ל גם למחלוקת בין יהודה לישראל בזמן רחבעם בן נבט. המחלוקת ששיאה מובא במל"א יב, הייתה על היבטים כלכליים (אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים), היבטי אמונה (האם ירושליים, היא מיקום מושבו של האל) היבטי כבוד (שבט יהודה מול עשרה שבטים לֹא הָיָה אַחֲרֵי בֵית-דָּוִד, זוּלָתִי שֵׁבֶט-יְהוּדָה לְבַדּוֹ.).