פרשת בהר: למשוך את השמיטה בזנב

פרשת בהר: למשוך את השמיטה בזנב | אהובה שחר, אייר תשפ"ב

סיפור עם ידוע של יהודי בגדד: מעשה באדם שגילה בערב שבת שהשמש שקעה, השבת נכנסה ואשתו שכחה להוציא את העוף שהכניסה לתנור האפיה. מה יעשה? אם ישאיר את העוף בתנור – יישרף העוף, ומה יאכלו הוא ובני ביתו בשבת? אם יוציא אותו מהתנור – הרי הוא מחלל את השבת! מהר ורץ אל הרב ושאל בעצתו. מצא הרב פתרון: " משוך את התרנגולת מזנבה, וכך לא יחשב הדבר לחילול שבת".

המשפט "משוך אותו מהזנב" התקבע בשפה העממית של יהודי עיראק כפתגם שמשמעותו: "מצא לך דרך לעקוף את הבעיה על ידי 'מראית עין' כאילו שמרת על החוק או על המצווה, ובעצם עשה מה שנוח לך". הפתגם הזה מתאים להתרחשויות רבות בנוף הפוליטי הישראלי.

אני נזכרת בסיפור ובפתגם בכל פעם שאני נתקלת בניסיון להתאים בצורה מלאכותית מצווה מן התורה לחיינו היום. שומרי מצוות רוצים לשמר ולקיים את מצוות התורה. אבל הרי נחוצה התאמת המצוות למציאות של היום. איך נשמור על המצוות וגם נעשה מה שנוח לנו?

פרשת "בהר סיני" קצרה. היא מתפרשת על פני פרק אחד (ויקרא פרק כ"ה) ושני פסוקים מהפרק שאחריו (כ"ו פסוקים א, ב) וכל כולה חוקים חברתיים שמטרתם להגן על החלשים שבחברה. שמיטה, יובל, גאולת האדמה, שחרור העבד העברי, איסור לקיחת נשך ותרבית.

אתרכז במצוות ראשונות שבפרשה: שמיטה ויובל, ובעיקר במצוות השמיטה. שהרי השנה תשפ"ב היא שנת שמיטה. אמנם למצוות השמיטה כמה הסברים ומשמעויות, אבל אין ספק שהמשמעות העיקרית היא: העזרה לחלשים שבחברה, לעניים. "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים לאכל" (כ"ה, ו).

לא נוח לקיים את מצוות השמיטה. האדמה שלי, אומר האדם, אני רוצה לגדל בה, ולאכול מפריה. אבל אני גם רוצה להיות אדם שומר מצוות .מה עושים? מושכים את העוף מזנבו. ממציאים כל מיני שיטות לעקוף את איסור העבודה באדמה וליצור מראית עין שקיימנו את המצווה. את עיקרה של המצווה שכחו כאן: הפקרת השדות והכרמים לאכילה חופשית של העניים.

 שהרי כל הפתרונות: " זריעה מוקדמת", "מצעים מנותקים", "היתר מכירה" הם רק דרך לעקוף את המצווה וליצור מראית עין שקיימנו אותה. הפתרון היחידי שאכן מתייחס לתוכנה האמיתי של המצווה הוא "אוצר בית דין" (בית הדין ממנה שליחים מטעמו לטפל בפירות ומחלק אותם לציבור). ככל שאני יודעת הפתרון הזה פחות מיושם בפועל.

בתוך כל המהומה נשכח שהמשמעות העיקרית היא עזרה למי שאין ידו משגת.

תארו לכם חברה שבה כל שנה שביעית ניתנת האפשרות לעניי החברה לקבל מגידולי האדמה חינם למאכל לביתם חינם לאורך כל השנה.

תארו לכם חברה שבה בשנת היובל מוותרים לעניים על משכנתא שלא שולמה ומשאירים אותם לגור בביתם בלי לגרש אותם בגלל החוב.

תארו.

 

דילוג לתוכן