פרשת בהר-בחוקותי: האם התיאור של שנת היובל חיובי או שלילי? | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, אייר תשפ"ה
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וקידשתם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבו (ויקרא כה, ח-י).
כנראה אי אפשר לראות סימנים מובהקים לשנת היובל הראשון אחרי כניסת עם ישראל לארץ המובטחת כזכור בפרשה זו. בכל זאת תמיד היו רבנים שדיברו על השוויוניות האוטופית של השלכותיו של היובל.
פרופ' מירי אליאב-פלדון כתבה רבות על נושא האוטופיה. מתוך היא תיארה כך את האוטופיה:
לענייננו אוטופיה מובהקת היא הזמנה לראות את המרחק בין המציאות הקשה כיום לבין החברה האידיאלית שתהיה בנויה לתלפיות או בהווה איפה שהוא רחוק או בעתיד הרחוק. הדיסטופיה לעומת זאת היא תמרור אזהרה מפני ההידרדרות של המציאות היום עד כדי סוג של גהינום עלי אדמות.
וזה הטיעון העיקרי שלי כאן שהאוטופיה של האחד היא לעתים לפחות הדיסטופיה של האחר. זאת אומרת מה שנראה לאחד כמצב אידיאלי מצב אוטופי מדינה שהיינו רוצים לחיות בה או חברה שהיינו רוצים לחיות בה, האחר ייראה באיום. זאת אומרת משהו שמוביל למשטר טוטליטרי או אוטוריטרי. *
מובן מאליו שאוטופיה של חברה שקיימת מצוות שנת היובל היא חיובית. לעומת זאת, איך יכול להיות שנת היובל איום על החברה דאז? למשל הרעיון הנפלא "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ"! כמובן, הצד השלילי מעיד על המצב שבו תושב שחוזר “הביתה" מוציא תושב אחר מאחוזתו.
השאיפה לחברה צודקת, שמגינה על כל אזרחיה, היא אחד הרעיונות היפים בספר ויקרא, אבל היא אולי תישאר בגדר אוטופיה דמיונית.
*והתמול נהרס תוך שירה – אוטופיה ודיסטופיה בספרות | הרצאה של פרופ' מירי אליאב-פלדון בשערי האקדמיה תשפ"ד
אלטנוילנד ואוטופיות אחרות מאת מירי אליאב־פלדון מתוך: עת-מול גיליון 281, יד יצחק בן צבי
——————
=============