משולחנו של הרב צביקה

“יש לך בכלל מה לעשות בקהילה שלך בימים אלו”? שאל אותי מכר חרדי לא מזמן. “בטח”, עניתי לו. “אנחנו העברנו את רוב חיי הקהילה לזום”, עניתי לו. “זום?!” הוא שאל בתמיהה? “חשבתי שזה לאוניברסיטה ועסקים ולא לבתי כנסת?”. “הקשר עם הקב”ה חייב להימשך בכל צורה”, חייכתי אליו.

באותו רגע קפץ לראשי הפסוק “כבודו מלא עולם” שאנו אומרים בקדושה של מוסף. הבנתי את ההבדל הגדול בין תפיסה של “אלוהים מקומי” שנוכח במקום ובזמן מסוים ובאופן הרגיל והמסורתי שמכירים אותו, לבין תפיסה של אלוהים נוכח בכל מקום ובכל דבר, שאפשר לתקשר איתו בבית הכנסת, בטיול בטבע, במקלחת ובזום.

ראש השנה, יום בריאת העולם והמלכת אלוהים עלינו למלך, הוא דוגמא טובה לתפיסה המרחיבה את נוכחותו של אלוהים בכל מקום ומקום. ואכן כשניסיתי השנה להסביר לעיתונאית חילונית איך אפשר להתפלל בזום, הבנתי עד כמה חשוב לשמור על המרקם הקהילתי גם אם זה דרך הזום.

לא קל להתפלל קבלת שבת כשאתה שר לעצמך במצב השתק, אבל אחרי יותר מחצי שנה שאנו מתנהלים בזום אני מבין שככה הצלחנו לשמור עד כמה שניתן על חיי הקהילה שלנו. ולכן רציתי לספר לכם מה עשיתי בקהילה בתשעת החודשים האחרונים.

בינואר ופברואר עוד היינו בשגרה. סיימנו סדרת מפגשים מרתקת עם ידידנו שייח’ איאד עמאר מכפר קאסם שהגיע לקהילתנו ולימד ביחד איתי על האסלאם והיהדות במגוון נושאים. בימי רביעי העברתי מספר שיעורים על מהפכת המשנה בה למדנו על איך היא נוצרה ונכתבה. במהלך השבוע אירחנו 100 תלמידי תיכון רבין הסמוך בפאנל על הזרמים ביהדות בו אני השתתפתי לצד רבה רפורמית, פעילה חרדית והוגה חילוני.

בשבתות של חודשים אלו, עדיין יכולנו לעשות ארוחות ערב קהילתיות. באחד מערבי שבת משפחות ותיקות בקהילה אירחו משפחות צעירות וחברים מבוגרים (כ-70 אנשים התארחו זה אצל זה)  וזה בהחלט עזר לגיבוש הקהילתי. באותם ימים גם עשינו תפילה יצירתית במרכז תמר עם “סתורה-טלינג” ודיונים מרתקים על הפרשה, תוך כדי שאנו מתנסים בתפילה בנוסח ארץ ישראל הקדום המותאם לימינו, ועושים תרגילי תפילה יצירתיים.

ואז במרץ פרצה הקורונה לחיינו. בפורים עוד הספקנו לעשות קריאת מגילה בנוכחות חלקית אבל אז נאלצנו להסתגר בבתינו ולא להגיע לבנין הקהילה. התחלנו עם קבלות שבת וטקסי הבדלה (עד כה עשינו עשרות כאלו) וגיבשנו לעצמנו נוהל תפילה חדש. הערך העליון של הוד והדר בשיתוף חברי הקהילה התבטא גם בזום, וכל שבוע הקדשתי שעות רבות למצוא קוראי תפילות, חזניות, מובילי קטעי קריאה, דרשנים, משפחות צעירות שישירו שירי שבת ועוד.

את כל מערך השיעורים בקהילה העברנו לזום, וביחד עם המורים המסורים האחרים של הקהילה לימדתי את השיעורים שלי לקבוצה די קבועה של חברים. סיימנו את ספר יהושע ועכשיו אנו מתחילים את ספר שופטים. מפעם לפעם עשינו מפגשים מיוחדים לחגים, לאירועים מיוחדים כמו טקס יום השואה, הבדלה מיוחדת למתגייסים ועוד, כשבכל פעם דאגנו לשלב צעירים ומבוגרים ביחד. ההכנות לאירועים אלו התבטאו בשעות ארוכות של שיחות עם חברים, פנייה למתנדבים, עריכת סרטונים וכל מיני תיאומים, אך כך זכיתי לשוחח עם החברים, יותר מכל תקופה אחרת בקהילה, ולהכיר אותם יותר לעומק. 

חשבתי שאולי עכשיו העבודה מהבית תהיה יותר קלה אך מהר מאוד התבדיתי. דווקא בתקופה הזאת גבר הצורך של רבים מחברי הקהילה להיות בקשר עם הרב. כל מיני שיחות חיזוק, ובדיקת מצב רוח, ושאלות הלכתיות, ביקור חולים בזום וביקורי שבעה נהיו חלק גדול משגרת חיי, והרגשתי יותר מתמיד את השליחות שיש בתפקיד. שמחתי שאני יכול להיות חלק חשוב ממערך התמיכה של הקהילה, לצידם של מתנדבים רבים אחרים. לפני כמה חודשים שלחנו מכתב תודה לכל המתנדבים הללו וציינו את כולם בשמם, לכן לא אציין שוב את כל העוסקים במלאכה. מתנדבים אלו הקדישו מזמנם היקר להוביל תפילות, להתקשר לחברי קהילה, להעביר שיעורים, לסדר, לתאם, להרצות ועוד ועוד. בזכות אנשים אלו מתקיימת בנו האמרה שהעולם עומד על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים. בזכותם יש לנו קהילה.

בשבועות האחרונים התחלנו מפגשים בפארק כפר סבא תוך הבנה ששם באויר הפתוח אנו מרגישים יותר בטוחים. לשמחתי קבלות השבת שם נהיו פופולריות מאוד. המשפחות הצעירות מגיעות ופורסות מחצלות, הותיקים עם כסאות מתקפלים, ובין התפילות אותם מובילים הילדים של הקהילה, אנו עושים חברותות ולומדים טקסטים, אך גם לומדים אחד על השני ומתגבשים. בשבתות אחר הצהריים אנו חוזרים לפארק, שם כבר העברתי כמה שיעורים בכל מיני נושאים מגוונים, ובנוסף זו היתה דרך טובה לחברים לשוב ולפגוש אחד את השני לאחר זמן רב.

אכן, “כבודו מלא עולם”!  בכל מיני דרכים אפשר לפגוש אחד את השני, ולהיפגש עם אלוהים. בזום, בפארק, ומבעד למסיכה עם מבט בעיניים.

הנכם מוזמנים לצפות בסרטון החמוד של ילדי הקהילה שצילמנו בקבלת שבת האחרונה, שרים לכבוד השנה החדשה.

בפרוס עלינו השנה החדשה אני מאחל לכולנו

שנת בריאות ופרנסה, אושר ושלום.

שלכם,

הרב צביקה

לזכרו של ענק הרוח, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, שכמעט ולא עובר יום בו אינני משתמש באחד מספריו הרבים.

בילדותי תמיד סיפרו לנו את מעשיותיו של נחום איש גמזו, שהיה אומר על כל צרה שבאה עליו, גם זו לטובה. בגרסאות אחרות קוראים לזה, לעשות לימונדה מהלימונים.

כשבגרתי הזדעזעתי לקרוא את הסיפור האמיתי על האיש, כפי שמופיע במסכת תענית דף כא, ע”א (הארמית והביאור לעברית על פי התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ זצ”ל):

אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו מלא שחין, והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים פעם אחת…. ולמה קראו לו נחום איש גם זו שכל דבר שהיה מגיע, אמר: גם זו לטובה, לכן קראו לו “איש גם זו”.

אין זה המקום להכנס לסיבות בגינן הוא “זכה”  בסבל הנוראי הזה, אך אני חושב שהגישה שלו לחיים, מעניינת ביותר. מצד אחד ניתן לומר על גישה זו כי היא פטאליסטית, משום שהיא מקבלת את כל הרוע בעולם ומשלימה עימו. אך מצד שני ניתן לומר שזו דווקא גישה אמיצה המוכנה להישיר מבט אל הסבל בעולם, להבין שהוא חלק בלתי נפרד ממנו ושהוא לא הולך להיעלם, וכי הדרך להתמודד איתו תלויה בגישה שלנו לחיים.

כשאומרים “גם זו לטובה,” לא מתכוונים לומר לאלוהים, “תביא עליי בבקשה עוד סבל.” אלא, הכוונה היא שכדי לשרוד את החיים הללו צריכים לפתח גישה יצירתית למציאות המתרגשת לבוא עלינו.

עם כניסתנו לחודש אלול תש”פ, הוא חודש הרחמים והסליחות, יודעים אנו כי מגפת הקורונה הביאה עלינו סבל ותביא עוד. עלינו לעשות כל שביכולתנו לבנות חוסן חברתי, להשמע להוראות הרופאים, למצוא את החיסונים לוירוס, לצאת מהמשבר הכלכלי, ולהתפלל לה’ שיסייע בעדנו לצאת מהמצב הקשה הזה. יחד עם זאת, עלינו להכיר בכך שזו המציאות החדשה בה אנו חיים וייתכן וניאלץ לחיות עם שגרת הקורונה כשגרה חדשה לעוד זמן רב. 

אמנם אסור לנו לפתח גישה פטאליסטית שאין מה לעשות, אך ייתכן וגישת “גם זו לטובה” תסייע לנו להפיק את הלימונדה מהלימונים, ולהתמודד עם המשבר באופן חיובי ממנו נצא לדרך החיים הנכונה.

תוכנית 12 הצעדים של מכורים אנונימיים מסייעת למליוני בני אדם להתמודד עם סיפור חייהם המורכב, ואיך הם יכולים להחלים ולבנות את חייהם מחדש. בתוכנית ישנה אמרה: רק להיום אנסה להסתגל למה שקיים ולא אנסה להתאים הכל לרצונות שלי, אקבל כל שיבוא כפי שהוא ואתאים אני את עצמי לכל.

דברים אלו מזכירים לי את מה שסבתא שלי תמיד אמרה לנו באנגלית: What you want and what you get are two different things.  מה שאתה רוצה ומה שאתה מקבל אלו שני דברים שונים. היכולת להכיל את מה שאנו מקבלים ולברך עליו, מאפיין את שתי הגישות הללו.

נראה כי זו היתה כוונתו של נחום איש גמזו, שכל דבר שהיה מגיע לו היה אומר “גם זו לטובה.”

הופיע במקור ב-מסר מסורתי 

כשבאנו בפעמים הראשונות, הילדים נכנסו בחשש רב לבנין בית הכנסת והיו צמודים אליי כל הזמן. היום, אחרי כמה חודשים שאנחנו כאן, אני כל כך מאושרת לראות את הילדים שלי רצים לתוך אולם התפילה בכזאת טבעיות, יושבים ומשתתפים בתפילות קבלת שבת ובשירים המיוחדים לילדים שאתה מוסיף.
 —  אמא נרגשת מאחת המשפחות הצעירות הרבות שהצטרפו לקהילה בשנה החולפת.

חברים יקרים,

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה אני רוצה לשתף אתכם בפעילות הרבה שנעשתה ונעשית בקהילה .
בגזרת המשפחות הצעירות הרחבנו את הפעילות שלנו. קודם כל סיימנו שנה שעברה את הפעילות עם ארוחת ערב נפלאה וקבלת שבת רבת משתתפים עם הנגנים שלנו.

לשמחתי התחלנו את השנה הנוכחית עם שבת חוזרים לכיתה א’, לבית ספר ולגנים עם 50 ילדים שעלו לתורה. כל ילד קיבל מתנה, השתתף בפעילות של המדריכים שלנו וכל ההורים השתתפו בקידוש הקהילתי המכובד שכלל עוגיות מיוחדות בצורת האות א’!

שבוע שעבר ערכנו  קבלת שבת וארוחת ערב עם 100 משתתפים. היה מאוד שמח וכולם מוזמנים לבוא לארוחות הללו שיהיו במהלך כל השנה.

יש לנו כמה משפחות חדשות ואנחנו ממש נשמח לראות את חברי הקהילה הותיקים באים גם בערבי שבתות לתפילות, כדי לקבל את פני החברים החדשים ולגרום להם להרגיש חלק מהקהילה הצומחת שלנו.

בתחום הלימוד, בנתה ועדת החינוך והתרבות של הקהילה, בהנהגתו המסורה של אלי מיאסניק, יו”ר הועדה הנמרץ, סדרת מרצים מהמדרגה הראשונה. בחודשים הקרובים יהיו כאן מרצים בעלי שם עולמי כמו ד”ר מיכה גודמן (יום שני 23/9), פרופ’ רחל אליאור (4/11), שמואל רוזנר (2/12) ודב אלבוים (20/12).

בנוסף, מתקיים בימים אלו פרויקט בית מדרש אלול בהנחייתי. בית המדרש מתקיים בימי רביעי ובשבתות אחר התפילה. המפגש האחרון והמסכם יהיה בערב יום כיפור מייד אחרי התפילות של כל נדרי וערבית שכולם מוזמנים לבוא אליו ולהשתתף, יהיה מעניין!

לאחרונה התחלנו גם לערוך סדרת ראיונות עם חברי קהילה ותיקים שניסיון החיים העשיר שלהם מרתק את חברי הקהילה ומלמד את כולנו על פועלם התוסס בחברה הישראלית בכלל ובקהילה שלנו בפרט. פגשנו את הרבה יהודית אדלמן גרין, פרופ’ בן נוביס וד”ר יוסף שוב. השנה נמשיך עם חברים נוספים, ואם יש לכם המלצות את מי אתם רוצים שנראיין תפנו אליי בפרטי.

ישנם עוד הרבה דברים שקורים כמו סדרת פגישות שאני מקיים עם חברי קהילה ותיקים על מנת לשמוע מהנסיון שלהם בקהילה וכן ללמוד מה עומד על סדר היום שלהם מבחינת הקהילה.

 חלק חשוב בעבודה של רב הוא גם הלימוד והעשרה עצמית, על מנת שיוכל להתפתח ולהביא לקהילה דברים מעניינים. לפעמים לומדים בחברותא עם רבנים אחרים ולפעמים במסגרות לימודיות אחרות. זה מפרה ומעשיר .לשמחתי, בשנה הקרובה כמו בשנה החולפת, אני משתתף בכמה מסגרות לימוד רבניות מעניינות. כך למשל השתתפתי בתוכנית “רבותא” המצויינת של התנועה המסורתית וכנסת הרבנים ; בתוכנית עם רבנים מצפון אמריקה מכל הזרמים ביהדות של מכון הרטמן ; ובתוכנית לימוד גמרא והלכה. כל אלו מעשירים  את עולם התוכן שממנו אני מביא רעיונות מעניינים לסדרת השיעורים של שבת בבוקר אחרי התפילה ולכל הקהילה.

ולא פחות חשוב, ברצוני לנצל הזדמנות זאת לאחל לכם ולכל בני משפחותיכם שנה טובה ומתוקה, ולקוות שאראה אתכם בפעילויות הרבות של הקהילה בשנה הבאה עלינו לטובה!

לפני חג הפסח הקרב ובא, רציתי לשלוח עדכון על מה שקורה בזמן האחרון וכן לצרף הוראות איך ניתן למכור את החמץ שלכם.

“איזה כיף כאן בבית הכנסת”, שמעתי ילד שאומר זאת לאבא. “זו הקהילה שלי” שמעתי ילד אחר אומר לאמא שלו. “כשהילדים שלי נכנסים לבית הכנסת הם רצים לאולם התפילה”, סיפרו לי הורים נרגשים לא מזמן. “איזה תענוג זה שוב לראות כל כך הרבה ילדים”, אמר לי אחד מותיקי הקהילה בתפילות קבלת שבת. “אני כל כך נהנית לבוא עם נכדיי לבית הכנסת עכשיו” אמרה לי חברת קהילה ותיקה שמביאה את נכדיה לפעילות.

השנה אכן חל מהפך בכל התחום של משפחות צעירות בקהילה. בכל חודש יש לנו לפחות פעילות אחת מיוחדת למשפחות הללו. לפעמים זה קבלות שבת מותאמות לילדים, לפעמים זה ארוחות ערב למשפחות צעירות. אולם התפילה מתמלא בעשרות ילדים והורים שמגיעים לקבלת שבת מיוחדת לילדים ואז אנו יורדים לארוחת שבת חגיגית שאותה מביאים המשפחות הצעירות. במהלך הארוחה אנו שרים זמירות ושירי ארץ ישראל מהברכון החדש והיפה שנתרם על ידי משפחת שוורץ לזכר אמה של חנה.

בחגים עשינו מסיבות מוצלחות כמו בחנוכה שבאו למעלה מ-100 חברי קהילה ותיקים עם הנכדים ומשפחות צעירות, או בט”ו בשבט שהגיעו 60 מבוגרים וילדים לסדר מוצלח במיוחד שנערך באמצע השבוע. בפורים האחרון היה מאוד שמח והגיעו מאות חברים ואורחים לקהילה והמקום התמלא בילדים מחופשים ושמחים.

מתוך עשרות משפחות שהגיעו לפעילויות השונות, עשר משפחות חדשות כבר הצטרפו כחברות בקהילתנו ושילמו דמי חבר!

אין ספק שעתיד הקהילה שלנו תלוי בהבאת משפחות חדשות וצעירות לפעילות בית הכנסת, ואני ממש שמח שנפלה בחלקי הזכות ליזום וליישם את המהלך המשמעותי הזה בשנה ורבע האחרונות בהן אני בקהילה. כדי לקדם את הפעילות הזאת הקמנו ועדת משפחות צעירות בראשות ד”ר חיים רובינשטיין שמשקיע הרבה בתחום של נוער ומשפחות צעירות כבר שנים רבות. ומה שאני הכי גאה בו שאמא אחת מהמשפחות הצעירות נענתה לאתגר שהצבתי בפניה והצטרפה לועד הקהילה!

בתחום הלימוד, היתה לנו סדרת מפגשים מרתקת על אתגרי ההלכה במאה ה-21. במהלך כל אחד משבעת המפגשים, למדנו תשובה הלכתית אחרת של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל בנושאים מגוונים. בסך הכל הגיעו כ-30 משתתפים שונים שתרמו לדיון ערני ולפעמים אף סוער, שבו שמענו את כל הדעות בנושא. 

בימים אלו התחלתי את סדרת הלימוד על הדרך בה נקבעת יהדותו של אדם. חומרי הלימוד נמצאים באתר הקהילה ואתם מוזמנים להצטרף.

ביחד עם אלן שור שעשתה עבודה התנדבותית מדהימה, וועדת החינוך המסורה שלה, השקנו לאחרונה סדרת הרצאות של נשים מרצות על נשים ביהדות ובחברה הישראלית. כדאי מאוד לבוא! סדרה זו באה בעקבות הסדרה המאוד מוצלחת שמילאה את אולם בית הכנסת. בין המרצים היו דב אלבוים, יוכי ברנדס, מוטי זעירא ומרצים רבים מן החוץ שונים ומגוונים.

בבוקר שבת האחרונה, פרשת שמיני, ערכנו תפילה אלטרנטיבית בהשתתפות כמעט 40 חברים. השתמשנו לראשונה בנוסח ארץ ישראל הקדום שגם יותר קצר וגם משקף יותר את הערכים של יהודי החי במדינה ריבונית דמוקרטית. עשינו גם סטורהטלינג עם השחקן והיוצר ערן קראוס, שגרם לנו לפרש את התורה בצורה מרתקת ומושכת את הלב. נמשיך עם תפילות אלו בשבת 25.5 פרשת בחוקותי.

אני ממשיך בפעילות גם מחוץ לקהילה ולאחרונה נפגשתי עם הנהגת בי”ס אוסישקין שהחליט בעקבות המפגש לבוא עם כל כיתות ו’ לפעילות בקהילה שלנו בחודש הבא. לאחרונה גם העברתי הרצאה בקהילת עמיתי ברעננה וכן השתתפתי בפאנל זרמים ביהדות עם כיתות י’ של תיכון רבין השכן. הפאנל התקיים בבית הכנסת שלנו ונכחו בו נציגים חילוניים, דתיים לאומיים, חרדים ומסורתיים. כולם שוחחו באופן פתוח ומכבד והתרשמו לטובה מפעילות הקהילה שלנו שאותה תיארתי בפני כולם.   

בהזדמנות זאת רציתי להביע את תודתי הכנה בפני חברי הועד היוצא ולאחל הצלחה רבה לועד הנכנס.

הועד היוצא, בהנהגתו של נחום קמינקא, הגיע להישגים רבים שפיתחו מאוד את הקהילה. זה היה הועד הראשון שעובד עם רב בקהילה ואני נהניתי לעבוד עם כל חברי הועד. אני יכול להעיד כי המסירות של כל חברי הועד היא יוצאת דופן, וראויה להערכה רבה ולתודה עמוקה של כל חברי הקהילה. 

אבא גם אתה יכול ללכת לכלא בגלל שאתה עורך חתונות קונסרבטיביות?”

הייתי בהלם כששמעתי את בתי הצעירה שואלת אותי שאלה זאת בשיא הרצינות כשמבט דאגה על פניה.

חייכתי ואמרתי לה: “מה פתאום איזה שטויות זה לעולם לא יקרה”, אבל ידעתי בתוכי שאני לא במאה אחוז בטוח בכך.

בסופו של דבר, אני באמת מאמין שכזה דבר לא יקרה כי המדינה והחברה בה אנו חיים כיום לא תאפשר לכך לקרות.

יחד עם זאת, ברור לי שאם לא נעמוד על המשמר, אזי בעוד כמה שנים ייתכן והמצב יילך ויתדרדר ותאומץ חקיקה עוד יותר קיצונית בעניני דת ומדינה, שאכן תגדיר באופן מוחלט וסגור שעריכת חופה וקידושין על ידי כל מי שאיננו מוסמך לכך בידי הרבנות הראשית היא נגד החוק והעונש על כך הוא מאסר, קנס וכו’.

לצערי איננו רחוקים מכך, והבעייה היא שהתיאבון של רבנים מסויימים בחוגים החרדיים והחרד”לים (חרדי דתי לאומי) שואף לכך. אבל הבעייה היא גם בגלל זה שאנחנו מזניחים את הזירה הפוליטית בידיהם בכל מה שקשור בנושאים של דת ומדינה. אנחנו לא אקטיביים מספיק בסדר היום שלנו בתחום הזה.

אמנם יש לנו את מכון על משמר הכנסת שעושה עבודה חשובה בניטור עמדות חברי הכנסת ובחשיפתם לעמדות פלורליסטיות ביהדות, אבל עד שאנחנו לא נפשיל שרוולים ונדאג שחברי כנסת מטעמנו או שמזדהים איתנו, יובילו סדר יום של חקיקה בעניני דת ומדינה, נמשיך לסבול מחקיקה דתית מפלה במדינה.  

אני אומר זאת בגלל שכל כך הרבה אנשים רוצים בדרך שלנו. אני חש זאת בכל אשר אני פונה בכפר סבא. בשבועות לימדתי בתיכון ע”ש רבין בנושא של קבלת הגר בימינו. השיעור בפני כיתה מליאה של הורים ותלמידים זכה להתעניינות רבה והראה לי שרבים חושבים כמונו בנושאים הללו.

אני חושב שיש לנו פוטנציאל גדול בארץ לקדם את היהדות בצורה מאירת פנים ומקרבת בלי לכפות על אנשים אמונות ודעות שהם לא מאמינים בהם. זה בדיוק מה שאנו עושים בקהילת הוד והדר.

כך למשל, לאחרונה ארגנתי שבת משפחות צעירות בקהילה, והשתתפו לא מעט משפחות של בוגרי נוע”ם, תושבי כפר סבא והסביבה וילדים של חברי קהילה ותיקים. היינו קרוב ל50 מבוגרים וילדים בערב קסום שהתחיל בקבלת שבת לילדים עם גיטרה, הדרכה בקבוצות לגילאים השונים בזמן שההורים יכלו להתפלל תפילת ערבית בשלווה ולאחר מכן ארוחת ערב שכל משפחה הביאה ממטעמיה.

זכיתי גם להעביר סדרת שיעורים על התפילה בנוסח ארץ ישראל הקדום. היו למעלה מ40 משתתפים מחברי הקהילה ומחוצה לה דבר ששוב הראה על הביקוש הרב שיש ללימוד יהודי רציני ברוח מודרנית.

בשנה הבאה עלינו לטובה נמשיך את כל הפעילות הזאת ועוד! וזה הזמן להזמין את כולכם ב-1 בספטמבר בשבת בבוקר עם הילדים והנכדים לחגוג את החזרה לבית הספר ובמיוחד עם אלו העולים לכיתה א’.

מחכה לראות את כולכם בקרוב.

קיץ מהנה !

הייתה זו שעת לילה מאוחרת וחושך כבד של תחילת חודש ניסן שרר על העיר צפת. הגענו לבית הקברות העתיק בצפת, והתחלנו לגשש דרכנו בחשיכה. ליד כל קבר דלקה מנורה ונזכרתי שבחודש ניסן ישנו מנהג עתיק לבקר קברי משפחה ולהראות שהיינו שם.

בסוף השביל הארוך ראינו עוד כמה מתפללים והגענו. הדלקנו פנסים והתרגשנו למראה עינינו. קבר האר”י הקדוש, צמוד לקברו של הרמ”ק (רבי משה מקורדיברו). קברו של רבי מרדכי אלקבץ, מחבר הפיוט ‘לכה דודי’, סמוך לקברו של רבי אלעזר אזכרי, מחבר הפיוט ‘ידיד נפש’, ועוד רבנים ומקובלים מהתקופה ההיא של המאות ה-15-16-17 של צפת העתיקה. שרנו את ‘ידיד נפש’ בדבקות, למרות שהיה יום ראשון, וחלקנו אף הלך לטבול במקווה הסמוך, כשהשעה כמעט חצות ומי המעיין מקפיאים אותנו, אך מחממים את הנפש.   

היינו ארבעה רבנים קונסרבטיביים יחד עם מורת החסידות שלנו , הרבה ד”ר מימי פייגלסון, לאחר יום גדוש ומעניין בתוכנית ‘רבותא’, תוכנית השתלמות ייחודית של התנועה המסורתית לרבני הקהילות שלה, שממומנת על ידי משפחת ליפסי, חברים ותיקים של קהילת הוד והדר, מזה ארבע שנים.

מצד השכל, ההרגשה הייתה מוזרה וזרה, ומצד הנפש הרגשנו שמשהו בלב נפתח.

הרבה מימי דיברה על קפיצת האמונה הנדרשת, וזה מה שחשתי כשטבלתי במי המקווה, דבר שלא עשיתי כמעט מאז החתונה. אכן לפעמים דרושה קפיצת אמונה גם לאדם הראציונלי ביותר כדי לשכוח מצרותיו, לטבול את הכל במים, ולצאת באופן מחודש.

את הטבילה הזאת אנו עושים גם עם הכרפס ומי המלח של הסדר, כשאנו טובלים את האצבע ביין לעשר המכות, או כשאנו מכשירים את הכלים בהגעלתם או בטבילתם במקווה לקראת פסח.

אנו עושים פעולות מיסטיות שונות ומשונות במהלך חיינו ובמהלך השנה. לא תמיד חושבים על זה, אך כמו נחשון בן עמינדב שקופץ למים, יודעים שחייבים לעבור את קפיצת האמונה הזאת, כדי להמשיך לשלב חדש בחיים, שלב חדש שמביא לנו חוויות חדשות. 

אז עברו כמעט שלושה חודשים ומאז המכתב האחרון זכיתי לחגוג אתכם את חג הפורים, שהיה שמח במיוחד, וכל הכבוד לכל האמיצים המתחפשים שבינינו. זכיתי גם לחגוג יחד אתכם את יום ההולדת ה-60 של ידידתי משכבר הימים, הרבה יהודית אדלמן – גרין, ולראיין אותה מול כל אוהביה, היה מיוחד במינו.

לפני פסח העברתי יחד עם נטלי ברקן שיעור ממש נחמד על הגדה חדשה לליל הסדר שמזכירה לנו כל הזמן למצוא משמעות בחיינו ולא רק לדקלם את מילות ההגדה העתיקות.

במהלך החודש האחרון נפגשתי עם כמה משפחות שערכו בר מצוה בקהילה וגם עם כמה ממורי הבר מצוה, כדי להבין יותר לעומק את התהליך אותו עוברים הנערים ומשפחותיהם. מפגש מיוחד במינו היה לי עם שנת השירות של נוע”ם בפנימיית שטיינברג בכפר סבא. אלו שישה חבר’ה צעירים שעזבו את הנוחות של הבית ומקדישים שנה שלימה לנוער שצריך את עזרתם יומם ולילה. למרות שניתן להדק את הקשר ביניהם ובין הקהילה יותר, שמחתי לשמוע שהם מקבלים יחס חם כל הזמן מסטפני רייקר, שדואגת להם בחום יחד עם חברי קהילה אחרים.

גם החודש הלכו לעולמם חברים, או בני משפחה של חברי קהילה ואת חלקם זכיתי ללוות באופן אישי. כך למשל העברתי שיעור לזכרו של שלום, אביה של לסלי רטנר.

לאחרונה נפגשתי עם קבוצת משפחות צעירות בנסיון לקרב אותם לקהילה, והמשפחות ביקשו שנתחיל קבלות שבת מיוחדות להן יחד עם ארוחת ערב. כמו כן הועלה רעיון להתחיל מפעם לפעם סעודה שלישית עם שירים, סיפורים חסידיים, לימוד וזמן שיחה עם חברי קהילה שאומרים קדיש או מציינים יארצייט באותו חודש, כדי שיספרו לנו על יקיריהם ונלמד להכירם באופן יותר אינטימי. ועד הקהילה דן ברעיונות אלו ואחרים, ובקרוב יפורסמו עוד פרטים.

אני גאה לומר שבחודש האחרון הצטרפו שלוש משפחות חדשות לקהילה, אז המאמצים למשוך חברים חדשים מתחילים לשאת פרי.

עם כל העשייה הזאת, ותוך כדי נקיונות פסח קדחתניים, רציתי לעצור לרגע, לומר תודה לכם חברי קהילה יקרים, ולאחל לכם חג פסח כשר ושמח!

“תגיד לי… אתה הרב כאן?”, שאל אותי הבחור. ”כן”, עניתי לו, ”איך אפשר לעזור?”
“יכול להיות שאסור לי להיות כאן?”, הוא שאל בשיא הרצינות….. ”למה?” הסתקרנתי לדעת.
“כי זה בית כנסת שיושבים בו גברים ונשים, וזה כמו כנסייה, ובגלל שאני כהן, אז אסור לי להיטמא”.
הסתכלתי עליו בתדהמה לראות אם הוא צוחק עליי אבל ראיתי שהוא שואל בשיא הרצינות. 
הסיטואציה ההזויה הזאת לא קרתה בחלל החיצון, אלא אצלנו בקהילת הוד והדר.
ילדים מבית ספר תיכון רבין השכן שלנו, הגיעו לקהילה כדי לצלם סרט…. התלמידים במגמת הקולנוע עושים סרט לבגרות שלהם, ומכיוון שהסרט הוא על נער שחוזר בתשובה הם ביקשו להשתמש בבית הכנסת שלנו. כשהבינו שאני ‘הרב’ הם ביקשו שאצטרף לסרט ואתן ברכה לשחקן הראשי, שהוא הכהן המדובר.
הסברתי לו שזוהי לא כנסייה, ושאנחנו זרם מוכר וגדול ביהדות, שמותר לשבת באופן מעורב, ושבכלל לכהן אסור להיכנס לבית קברות וזה לא קשור לכנסייה (זה בכלל ענין אחר בהלכה). הבנתי כמה בורות יש בקרב הישראלים לגבי מי אנחנו ומה אנו מייצגים. 
המצחיק הוא שמכיוון שהם היו בתוך בית הכנסת, עכשיו ארון הקודש שלנו, כיפות התנועה המסורתית, סידור ‘ואני תפילתי’ ומשרד הרב מככבים בסרט של תיכוניסטים מתיכון רבין….
בזמן הקצר בו אני בקהילה כבר הספקתי די הרבה, כולל להיפגש עם בית ספר תיכון מפתח תקווה שרצה ללמוד על הזרם הקונסרבטיבי. 55 תלמידים ומורים הגיעו להוד והדר ללמוד על מי אנחנו. זה היה מפגש מרתק, אך לא קל. כאמור, ישנה המון בורות בארץ במושגי יהדות בכלל, ובנושא הזרמים ביהדות בפרט. המורים מאוד שמחו על המפגש וביקשו להמשיך אותו בשנים הבאות.
במהלך החודשיים האחרונים זכיתי גם לערוך פגישות עם חברי קהילה רבים, ומצטער לגביי מי שעדיין לא נפגשתי איתם…. רציתי להבין כיצד עובדת הקהילה. יש לנו אוסף מרתק של אנשים כאן, גיליתי. צעירים, מבוגרים, מרקע אנגלו-סקסי וצברים. נפגשתי עם חלק מיושבי הראש של הקהילה מהעבר כדי להבין את זווית הצמיחה של הקהילה ואיך היא הגיעה לאן שהגיעה. כל אחד ואחת מהם אנשים שתרמו את הנשמה שלהם לקהילה ובניינה.
 
בשיחות שעדיין נמשכות, עלו סיפורים מרתקים ומרגשים על צמיחת הקהילה וחזקותיה, אך גם דנו על האתגרים הגדולים המונחים לפתחינו. אחרי כל שיחה כזאת הבנתי שאמנם יש את האתגרים הללו, אבל גם יצאתי עם המון תקווה כי הבנתי שיש כאן שותפים אמתיים שהשקיעו את החיים שלהם בבניית הקהילה והם רוצים להצליח בהתמודדות עם האתגרים הללו.
מענה רבני – במהלך השבוע אני מגיע פעמיים, לרוב ימי רביעי וחמישי. אני מרגיש שזכיתי לתת מענה רבני, תמיד בשם הקהילה, בכמה וכמה מצבים:
אֵבֶל – נפגשתי עם משפחת אדנבורג ששכלה את בתם גלי הקטנה, והנחיתי את טקס העלייה לקברה בתום השלושים יום. זה שהגיעו חברי קהילה להיות שם איתם היה מאוד משמעותי עבור המשפחה שבכלל מאוד העריכה את איך שהקהילה קיבלה את המשפחה בפעם הראשונה שהגיעו לקהילה לומר קדיש.
נחשפתי גם ליעילות המדהימה של הקהילה בוועדת אבלות כשמשפחת קמינסקי, שהיו חברים בעבר בקהילה, היו צריכים סידורים ועזרה בסידורי השבעה לאבא של מרטין. לבקשתי, יוסי צוקר דאג באמצע יום העבודה העמוס שלו לכל צרכיהם, וכשביקרתי אותם במהלך השבע הם ציינו כמה הם מודים לקהילה על מה שעשו עבורם.
ליווי אישי – לאחרונה הגיעו כמה אנשים מחוץ לקהילה, וביקשו להיפגש איתי כדי ללמוד על היהדות ולדון בשאלות של אמונה. כרגע אני מקיים מפגשים אלו על בסיס פרטני, אך ייתכן ובעתיד נפתח זאת באופן מסודר לציבור הרחב. כתופעה, זה בהחלט מעניין ומראה שיש צורך בכפר סבא.
שבתות – פעמיים בחודש אני מגיע עם בני משפחה שונים בכל פעם להוד והדר. אנו נהנים מאוד מהאירוח המפנק של חברי הקהילה הנדיבים, וברצוני לציין כאן את לורן בר שעושה עבודה מדהימה באירוח ותיאום ומתן תחושה טובה שאנו אורחים רצויים כאן. אני עדיין מפלס את דרכי בסדרי תפילות השבת הממוסדות, אך פעמיים העברתי שיעורים אחרי התפילות שזכו להשתתפות יפה ולדיונים ערים מאוד, בנושאים לא פשוטים על סדר היום היהודי שלנו. עם בוא האביב אלינו, אשמח להתחיל לתת שיעורים בסעודה שלישית, ואם ישנם מעוניינים להשתתף אנא צרו עמי קשר.
התנועה המסורתית – זכיתי לייצג את הקהילה בכנס ה-40 לתנועה המסורתית וללכת בגאווה עם תג השם שלי מוצמד לקהילת הוד והדר. נהניתי מאוד לשבת בשולחן עם חברי קהילה במהלך ערב שלם ולשמוע סיפורים מצחיקים. לראות את מרדכי הנדלמן מקבל פרס יקיר הקהילה היה מאוד מרגש, וכמובן לשמוע את הראיון המרתק עם גו’לי ודן שפירו מילא גם אותי גאווה.
לסיום, רציתי לומר תודה לכל חברי הקהילה שמקבלים אותי כל כך יפה ובמיוחד לחברי הוועד שנותנים ממיטב זמנם להפעלת חיי הקהילה יומיום. הוועד, בהנהגתו המסורה של נחום קמינקא, מלווה את התפקיד שלי ומנחה אותי. הליווי שלכם (דרך הנחייתה והדרכתה המסורה של אלן שור שמלווה אותי צמוד), משמעותי מאוד עבורי ויחד אני בטוח שכולנו נוכל להתחדש ולהתרחב בשנים הבאות.
שלכם,
הרב צבי גרץ
052-4092211
tzvikagraetz@gmail.com