חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פרשת יתרו: מדוע יתרו מציע 78,600 "שופטים"?

פרשת יתרו: מדוע יתרו מציע 78,600 "שופטים"? | אסתר ואלי מיאסניק, שבט תשפ"ב

שני אירועים בפרשה נפתחים במעשיו הגדולים של ה'
בפרשת יתרו שני חלקים. החלק העיקרי הוא החלק השני (יט-כ). חלק זה מתאר את מעמד הר- סיני. "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יט1), עולה משה אל ההר וה' פותח ואומר "אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי… וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי…ְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" ( יט 4-6) לאחר מכן ניתנות עשרת הדיברות. החלק הראשון (יח) של הפרשה מתאר את ביקור יתרו אצל משה. הביקור מתחיל בשמיעת ייתרו  אודות אותם אירועים שה' מזכיר למשה שב"י ראו (יט4):  "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ … "אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹוקים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (יח1). די בהפתעה, הביקור המשפחתי ממשיך בהמלצות על ניהול העם ומסתיים בתקווה שההמלצות תמומשנה וכך "… כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (יח23).       האם יש קשר בין שני האירועים?

מה רואה יתרו בתפקוד העם ומשה?
באירוע יתרו, מסופר על כך שלאחר האיחוד המשפחתי, יתרו מוצא לנכון לבחון את דרך הניהול של חתנו.
בחינה זו גילתה בעייתיות, הוא רואה פגם בתפקוד העם שנובע מהסגנון הריכוזי של משה: "וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב". תגובתו של יתרו: "לא טוב הדבר אשר אתה עושה; לדעתו סגנון זה יביא ל- "… נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ"(יח 18).
השימוש בביטוי לנבול על אדם או על קבוצת אנשים הוא קיצוני.
ננסה להבין מדוע השתמש בו.

מדוע חושש יתרו לנבילת העם ומשה?
תמהני. מה הביא את יתרו למסקנה קיצונית על נבילת העם, שזה עתה הובא "על כנפי נשרים" ועומד להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". איך אפשר שהעם לא ישמח כל רגע בניסים אלו, ינהג בהתאם וישמע למשה הנמצא בקשר עם ה'?
ננסה להבין מה בעצם הציק לעם ולמה.
המקרא מתאר מצב שבו העם מגיע אל משה בכל בעיה קטנה. "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרשׁ אֱלֹוקים" (יח 15). פרשני ימי הביניים האמונים על מנהיגי קהילות מסוגים שונים, אומרים שה"דרישה" של העם אינה רק בבעיות משפטיות, אלא בכל בעיה שהיא. כך למשל אומר הספורנו (בולוניה, רומא, המאה ה 15): "מלמד שכל צרכיהם היו באים לו לדרוש אלוקים" .
כנראה שייתרו רואה את ב"י כעם שחסר מסורות ודרכי התנהלות ברורים.  הפנייה הרבה אל משה בכל נושא נובעת מחסרים אלו ויוצרת ערעור תמידי בעם. התלות במשה בכל דבר, יוצרת חוסר בטחון של האנשים בדרך בה הם הולכים. אנשים בוגרים שנותקו מסביבתם ואינם יודעים מה ילד יום – כל אירוע יכול לערער אותם. כל בעיה שאינה מקבלת פתרון מידי- עלולה לפרק את אמונתם בדרכם.  ואכן התגובות העצבניות של העם המתוארות בפרשה הקודמת, מעידות על כך. שם התברר שהעם הלא מגובש נוטה לפרק את החבילה (=לנבול?) כשיש בעייה. זאת, למרות הניסים הגדולים. למשל- בעניין המן, העם לא מחפש פתרון אלא חוזר בו מיציאת מצריים "מִי-ייִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר  וגו' " ( טז 3). וכן ברפידים כתוצאה מחוסר במים ("מסה ומריבה")                         "לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי, בַּצָּמָא" (יז 3).

הצעת יתרו לכך שהעם לא ינבול- 78,600 מנהלי קהילות
יתרו מסיק,אפוא, שיש למסד מסורות ודרגי התנהלות ברורים יותר. לא די בזיכרון המפואר על הניסים שחווה העם רק לפני שלושה חדשים.  
ייתרו מציע למסד מסורות ודרכי ניהול באמצעות תשתית רחבה של 78,600 "שופטים" [i] . מדוע 78,600? הרי ניתן היה לפתור את העומס על משה רק עם מספר זקנים או חכמים נוספים. אומר למשל אברבנאל (ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, מאה 15) : ואם עד אותו זמן היה מספיק משה לבדו לשפוט את כל העם, איך אחר כך לא הסתפקו בעשרה או בעשרים מנהיגים ושופטים?
תשתית רחבת היקף זו של 78,600 "שופטים", היא בעצם תשתית של מנהלי קהילות, כשלחלקם גם הכושר להבין  ולשפוט. מנהלי קהילות אלו יתחזקו את צרכי העם[ii] באופן שוטף ויוודאו קשר עם דברי ה'. ניתן ללמוד על גישתו זו של יתרו מן הדרך בה הוא מציע להנחות את מנהלי הקהילות. הוא נעזר במלה המנחה "דבר" (=כל בעיה שהיא):
משה מרכז מידע על "הדברים" מה'.
"הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹוקים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹוקים" (יח 19).
משה מנחה את מנהלי הקהילות לגבי דרך המענה לכל דבר : "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (יח 20). זאת בדומה לדרך בה טיפל משה בכל בעיה: "כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי (יח 16). ומסביר אברבנאל "ולכן עומדים עליו כל אחד כפי צרתו. ומהם יבואו לתכלית אחר, והוא לצורכי צבור, מחנייתם ונסיעתם ומושבותיהם ותקנותיהם."
משה מייצר תשתית של יכולת שיפוט. "וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת" (יח 20). משה מגבש מול המובילים גם חוקים בסיסיים וגם תורות. תורות הם כנראה מרכיבי חוק שניתן ללמוד מהחוקים ומהנחיות משה [iii]. עתה, לאחר שהוקם בסיס חוקתי ודרך לפרש החוקים, מנהלי הקהילות יכולים לסנן לעצמם את ה"דברים הקטנים". " וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם, וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ" (יח 22). אציין שגם להחלטה מהו דבר קטן, נדרשת תובנה עצמאית מעמיקה.

סיכום

  • לא די באירועים מסעירים שעליהם שמע יתרו לפני הגיעו- כדי לגבש עם שפועל בצורה שלמה ומסודרת.
  • אירוע יתרו קדם כנראה למתן תורה כדי להצביע שלא יהיה די רק במתן תורה כדי ליישם מטרות אלו. ראה מקרה העגל.
  • הדרך להשיגן היא בקמת תשתית רחבה של מנהלי הקהילות שיהיו מקובלים ויוודאו העברת מידע ומענה שוטפים לכל דיכפין.
  • והתוצאה – "וְיָכָלְתָּ עֲמֹד, וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם". שלום מלשון שלם. שלמות שיש צורך להגיע אליה [iv] .והתוצאה – העם לא ינבול.

[i] "וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים ( 600, לפי רש"י)  שָׂרֵי מֵאוֹת (6000), שָׂרֵי חֲמִישִּׁים ( 12,000)  וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת (60,000)". יח21.

[ii] ראה מה שהבאתי למעלה-הספורנו והרמב"ן על יח21

[iii] יש פירושים שונים. למשל מכילתא על שמות יח- והזהרת אתהם את החוקים, אלו מדרשות. והתורות, אלו ההוריות, דברי ר' יהושע;

[iv] "שגם ההנהגה ע"פ ה' מותנית בדרגי ההבנה אנושיות והיא מיושמת באמצעות בני אדם בעלי הבנה וכושר הכוונה …, ללא סיועם, לא יוכל דבר ה', כשלעצמו, להיות גורם בהנהגת העם שהרי אין התורה מקוימת בכוח ניסי- שמימי" (ישעיהו לייבוביץ , "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע", 288 ).