פרשת ויקרא: נסים והשפעתם

פרשת ויקרא: נסים והשפעתם | עמנואל נשרי, ניסן תשפ"ו

הפרשה עמוסה בפרטי פרטים של טקסי קורבנות שונים, המוקרבים על ידי אנשים שונים בעלי תפקידים שונים, כדי לכפר על חטאים שונים ו/או להודות על הצלחה משמחת. עם ישראל עושה הפסקה  מתלאות הדרך כדי לטפל בנושא אחר, שאינו ההישרדות במסע לארץ, וזאת כדי ללמוד ולשנן עקרונות בתחום העיקרי שלו נועד עם ישראל: עבודת ה'. תראו לשם מה הוציא אתכם ה' ממצרים. זה שיעור ראשון בעבודת ה', שיעור ראשון בפרטי הטקסים. נשאלת השאלה: האם זה הזמן המתאים ביותר לכך? והתשובה היא, כן! בעקבות הרושם העצום של האירועים שהתרחשו ביציאת מצרים, מתן התורה, נסי ההישרדות במסע – כל בני ישראל מתפעלים, מופתעים, "המומים" ממה שנעשה להם.

פרופ' ליבוביץ מביא מדרש רבה: "אומר מדרש רבה דבר נפלא: משה הוציאם ממצרים, קרע להם את הים, הוריד להם את המן (שאכלו במדבר), העלה להם את הבאר (במדבר כא 17), הגיז להם את השלו (שמות טז 13; במדבר יא 31 ,32), הקיפם ענני-כבוד ועשה את המשכן; אמר (משה): מכאן ואילך מה יש לי לעשות עוד? עמד וישב לו (סבור היה שבכך סיים מלאכתו). אמר לו הקדוש ברוך-הוא: חייךָ (לשון שבועה), יש לך מלאכה גדולה מכל מה שעשית! ללמד לבנַי טומאה וטהרה, ולהזהירם היך יהיו מקריבין קורבן לפני; הדא הוא דכתיב 'ויקרא אל משה'." עד כאן דברי המדרש.

גישת "מדרש רבה" אומרת שכל הדברים הגדולים, הכבירים והעצומים שעשה משה, ניתנים להתפרש כתיקון: תיקון האומה, תיקון החברה, ואולי אפילו תיקון העולם, הווי אומר סיפוק צורכי האדם.                                                                גם אני שאלתי: למה ברגע זה? ונראה לי שהתגובה הספונטנית של אדם שחולץ ממצב קשה על ידי מנהיגו בדרך שנראית לו מופלאה ונסית, היא תגובה רגשית, מיידית: הקלה עצומה, אסירות תודה עזה, רצון עז להתקרב פיזית למנהיג המציל, חוסר ידיעה איך להודות לו, ייחוס כוח כמעט-על-טבעי למציל, תפיסת המנהיג כחזק, כחכם וכעליון באופן שמעבר לרגיל, פיתוח נאמנות עמוקה שקשה לשבור, רצון להחזיר טובה, לעתים תחושת חוב שלא ניתן לפרוע, הזדהות עם ערכיו ועמדותיו של המנהיג.

לגבי מה שנאמר למשה, "יש לך מלאכה גדולה מכל מה שעשית! ללמד לבני טומאה וטהרה, ולהזהירם היך יהיו מקריבין קורבן לפני," יש לי תחושה שבני ישראל, כל אחד בפני עצמו, מרגישים צורך ומחויבות אין-קץ לסייע למשה במשימתו זו, וכל אחד מתאמץ בכל כוחו ומאודו למלא אחר ההנחיות לעבודת ה', להיות המצטיין בחבורה שממלאת את הנחיות משה. גם בימינו אלה ניתן לראות בתוכנו התנהגות דומה, בין שמדובר במנהיג אמיתי, לדעת הציבור, ובין שמדובר בזיוף.

שבת שלום!!