פרשת ויצא: עוד יבוא היום | חיים פישר, כסלו תשפ"ב
אליעזר, עבד אברהם, שנשלח להביא אישה ליצחק, לקח עימו מתנות יקרות המראות על העושר הרב שבידי המשפחה ובכך סימן את יצחק כשידוך טוב. יעקב, לעומת זאת, הולך חרנה לגמרי לבד. למעשה הוא בורח מאחיו ויתכן שמהמשפחה כולה. כדי להפריד בין האחים, ההורים שולחים דווקא אותו לארץ רחוקה וזאת למרות טענותיו, מוצדקות יותר או פחות, על הבכורה. בזה יצחק ורבקה מרחיקים אותו מהנכסים של המשפחה ומן הירושה (שמעבר לברכת יצחק בוודאי עמדה בלב הסכסוך בין האחים). למרות הטון הכללי של הפרשה ולמרות הפירושים המקובלים אשאל את השאלה: האם לא ניתן לראות בזה סוג של דחייה מצד ההורים? של הצדקת טענות עשיו? והנה יעקב אבינו עומד לעזוב את הארץ ללא נכסים, ללא תמיכה, לא ליווי ובוודאי עם תחושות עזות של בדידות.
מעכשיו יעקב צריך לדאוג בעצמו לעתידו, לפרנסתו וכנצר למשפחה מונותיאיסטית, גם לדרכו הרוחנית. הוא בוודאי טרוד עד מאוד בעניינים ארציים. הוא צריך למצוא אישה, להקים בית ומשפחה ולדאוג לצרכיה השונים. במילים אחרות: לבנות הכול מחדש וכל זה בעצמו וכאמור, ללא תמיכה של המשפחה.
דמיינו את יעקב אבינו בדרך צפונה הולך עם חמורו הנושא את רכושו הדל, נסער ממחשבות, רגשות ודאגות לרוב, הרי ירושלים מסביב לו ושם לעת ערב "ויפגע יעקב במקום וילון שם". חכמים מפרשים את המילה "ויפגע" כ "ויתפלל". ממבט ראשון הפירוש נראה קצת מופרך אך אין ספק שיש להם במה להתלות. בספר ירמיהו (כ"ז, י"ח) המילה "יפגעו" אכן מופיעה במובן של "יתפללו", ומצבו של יעקב בוודאי גם מצדיק פרשנות זו. הוא משווע לעזרה ולהשגחה אלוהית, לא קשה לדמיין שיעקוב התפלל בכוונה יתרה בערב הזה.
תשובת האל באה בצורת חלום: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". החלום מאשר את עליית התפילה אל האל ואת קבלתו אותה. מלאכים יורדים לקבל את התפילות של האדם ומעלים אותן מעלה.
ומה המסר האלוהי ליעקב?
הסולם הניצב על הקרקע: מסמל את החשיבה הארצית והלוגית, הסולם מחובר לעולם העשייה ולעולם החושים שבעזרתם אנו לומדים ומסיקים מסקנות. האל מעניק ליעקב בריאות גופנית וחוסן נפשי הדרושים על מנת להיות יציבים על הקרקע ולהצליח בעולם העשייה.
המלאכים עולים ויורדים: לפי הרמב"ם המלאכים הינם שכלים נפרדים טהורים אין להם גוף ממשי ולכן הם מסמלים בחלום את יכולת החשיבה האבסטרקטית, יכולת הדמיון והמדיטציה. ללא יכולת חשיבה מופשטת האדם אינו יכול להתעלות לדרגות עליונות ולהתחבר לאמיתות הנשגבות. יש לשים לב שהמלאכים קודם עולים ואחר כך יורדים (מה שלא כל כך הגיונית לפי החשיבה הלוגית, שהרי מקומם בספרות העליונות) וזאת ללמדנו שע"מ להגיע להישגים ארציים בחיים שלנו ובעולמנו פה על כדור הארץ וע"מ להיות מסוגלים להוביל אנשים לבצע דברים גדולים, על האדם לעלות בדרגות החשיבה והמוסר, להתקרב כמה שיותר לאמת האלוהית, לחוות את נוכחות האל ואחר כך לרדת ולבצע את מה שנדרש פה עלי אדמות.
ראשו מגיע השמימה: התקדמות האדם בדרכי החשיבה והיכולת לשלב בין סוגי חשיבה שונים מאפשרים להתחבר לעולמות העליונים.
ה' ניצב על הסולם: זוהי המטרה הנשגבת של האדם להתקרב אל האל. זוהי המטרה של כל למידה, כל תפילה וכל מדיטציה.
במילים אחרות שילוב של כל היכולות של האדם, הגופניות והשכליות (בין אם חשיבה לוגית, מופשטת או מדיטטיבית) הינה דרושה להצלחת האדם בכל המישורים. עלינו להיות כסולם מוצב היטב על קרקע שראשו מגיע השמימה.
"לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך", "ושמרתיך בכל אשר תלך": מעבר להבטחה "המקובלת" על הנחלת הארץ ומעבר למימד הלאומי, אלוהים מבטיח ליעקב שהוא ייהנה מהשגחה פרטית. לפי גישת הרמב"ם השפע האלוהים "נשפך" על העולם. ככל שהאדם קרוב יותר לאל, ככל שיכולותיו השכליות לסוגיהן ומידותיו המוסריות מתוקנות יותר כך יזכה להשגחה עליונה חזקה יותר. עצם העובדה שיעקב הגיע למעלה שאיפשרה לו חזון כזה היא ההוכחה שאכן אבינו, בזכות יכולותיו השכליות ומידותיו הטובות, התקרב לאל, התחזק וזכה להשגחה פרטית. החוויה הרוחנית כה חזקה שכאשר יעקב מתעורר מהחלום הוא מתמלא בחרדת קודש: "מה נורא המקום הזה"
הפרדוקס (שאינו פרדוקס) הוא שיעקב שכאמור טרוד מאוד בעניינים ארציים ומתכנן לבנות בית ומשפחה מבין ש"יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי", מבצע את מעשה הבניה הראשון שלו: "ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה". יעקב שצריך לבנות בית ומשפחה קודם כל מסמן באמצעות אבן את ביתו של אלוהים ובזה הניח את האבן הראשונה לבית המקדש. מעשה הבניה הראשון שלו המכוון לאלוהים, יחזק אותו ויתן לו את הכוח לבנות בית בישראל.
זה לא חלום, עוד יבוא היום….וכולנו נבנה סולמות המחברים בין שמים לארץ, בין קודש לקודש. מי ייתן וגם אנחנו נדע גם לעלות לדרגות עליונות וגם לחזור לקרקע לטפל בעניינים הארציים בתודעה של קודש.