פרשת ויחי: הסוף המפתיע

פרשת ויחי: הסוף המפתיע | ר' טלי אדלר, טבת תשפ"ג

English

אני שמחה להציג לקהילה את ר' טלי אדלר (הדר – ניו יורק) שעיניה הפקוחות רואות דקויות שרובנו מפספסים (בתרגום שלי). שושנה

אנחנו שוכחים, בדרך כלל, את סופו המפתיע של חומש בראשית.

כל כך התרגלנו לרעיון שכל שנים-עשר בניו של יעקב וצאצאיהם נכללים בעם היהודי, שאנחנו שוכחים שזו לא הייתה בהכרח התוכנית מלכתחילה – שהכללת כולם הייתה חידוש בלתי צפוי.
אנחנו שוכחים שאם נקרא בעיון נראה כי רק בפסוקים האחרונים מתברר שכך מתוכנן.
אנחנו שוכחים שיעקב אומר רק ליוסף ולבניו שהם ישובו ארצה. אנו מתעלמים מהעובדה שרק הברכה של יוסף, מבין כל השבטים, כוללת את היסודות של ברכת הברית: אזכור האבות וברכה בשם ה'. יעקב מברך את אחי יוסף במילים יפות, אך ליוסף לבדו הוא מוסר את הברכה שבה ברך האל את אברהם ואת יצחק אבותיו.

ברגע מותו של יעקב, עלינו, כקוראים, לצפות שרק יוסף יבנה את האומה המובטחת. אחיו צריכים לזוז הצידה, עם הבטחות משלהם, כמו ישמעאל ועשיו לפניהם.

אבל לא כך קורה.
זה לא קורה, כי יוסף חולם חלומות.
זה לא קורה כי יוסף, שחוכמתו הצילה את מצרים מרעב, מבין איך לקחת משנות השפע וממקומות של שפע כדי להתחלק בשפע זה בשנות הרעב ובמקומות של רעב.
זה קורה, כי יוסף רואה את אביו בוחר בין שני בניו, וזה היה רע בעיניו.

וכך, ברגעיו האחרונים, יוסף בוחר, ומשתף את הסוד: ה' יגאל אתכם, ואתם תחזרו לארץ. יש מילים שלא נאמרו: אלוהים יגאל אתכם, כי אני בוחר לחלוק את ברכתי. אלוהים יגאל אתכם, כי הקטע של בנים נבחרים ולא נבחרים מסתיים אתי. אלוהים יגאל אתכם, כי אני אותו יוסף שלפני כל כך הרבה שנים ביקש את אחיו.

חומש בראשית אשר התחיל בקרעים בין בני אדם לאלוהים ובקרעים בין אחים, מסתיים בברית הניתנת לאדם מיד אלוהים, והברית מתחלקת, מתוך בחירה מכוונת, בין אחים. השאלה "השומר אחי אנוכי" נענית ב"כן" בכוונה תחילה – וכך נבנית אומה.

זהו, אולי, המסר של חומש בראשית: להיות יהודי זה לא רק לבחור ולהיבחר על ידי אלוהים, אלא להחליט, גם כשזה נראה בלתי אפשרי, לבחור גם באחיך.

להיות יהודי זה להאמין, בעולם הזה של מחסור עצום, שיש יש שפע – שפע של ברכה, שפע של אהבה – די והותר כדי לחלק עם כולם.

—————

תקציר זה פורסם בפייסבוק. המאמר המלא  A Blessing Redistributed פורסמה בכתב עת קרן.