פרשת ואתחנן: חוק, משפט ואוויר לנשימה | עמנואל נשרי, אב תשפ"ה
ארבע עשרה פעמים מופיעה בפרשה התבנית "הַחֻקִּים והַמִּשְׁפָּטִים", כשהמילים צמודות או מופרדות במילה אחת או במילים ספורות. כאשר תהיתי על ההבדל בין חוקים לבין משפטים, מצאתי "וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לְיִרְאָה, אֶת-ה' אֱלֹהֵינוּ–לְטוֹב לָנוּ כָּל-הַיָּמִים … וּצְדָקָה, תִּהְיֶה-לָּנוּ: כִּי-נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת (ו, כד-כה). וכך ב"שמע ישראל" יש חזרה והדגשה לשמור את המצוות שהם החוקים והמשפטים. כדי להבין את ההבדל בין חוקים למשפטים, קראתי את דבריו של ד"ר שמעון אליעזר שכתב:
המונחים "חוקים" ו"משפטים" מציינים בתנ"ך שני סוגים של מצוות, וחז"ל כבר הגדירו את ההבדל ביניהם: "משפטים הם דברים האמורים בתורה ב'משפט', שאילו לא נאמרו היה כדאי לאומרן", כלומר טעמיהם ידועים והתועלת שלהם ניכרת. הם נקראים גם מצוות שכליות, שהשכל האנושי מחייב, וכוללים את החוק האזרחי והמצוות המוסריות. אבל החוקים הם המצוות שטעמן לא ידוע, ואינן אלא "גזרת מלך". הם כוללים את המצוות הפולחניות ואת החובות שבין אדם לאלוקים".*א
הצירוף "חוקים ומשפטים" מופיע בתנ"ך 21 פעמים. אם כך, אפשר להניח שהם משלימים זה את זה בקשר ליחסים בין אדם לחברו ובין אדם לבוראו. המשפטים הם שמעניקים את האיכות המוסרית ליחסים אלה, והחוקים, כך גורס אליעזר, להעניק להם קדושה.
אם כך, צמד המילים "חוקים ומשפטים" מראה שאין הם רק משלימים זה את זה, אך גם שווים זה לזה. החוקים אינם רק עניינים של פולחן אלא דרך חיים. אין כאן חלוקה בין רשויות כשאחת ממונה על חוק והשנייה על משפט. שניהם שלובים זה בזה.
בימים אלה של "ההפיכה המשפטית" והדיונים הרבים בהעברת "חוק הגיוס" בזמן מלחמה, החקיקה הדחופה והרבה בכנסת בעניינים מגוונים שאינם מקובלים על כולם, המסרים ברשתות החברתיות והאתרים בטלפונים מקצינים עמדות. הייתי מגדיר את "המשפטים" כנושאים המקבלים הסכמה ציבורית רחבה, דברי טעם שתועלת בצידם והשכל מחייבם, והמוסר לצידם. אלה נגועים היום בחוסר הסכמה רחבה, והסכמה היא משהו שחסר לנו כאוויר לנשימה.
א ד"ר שמעון אליעזר הלוי (שוברט) ספירו, דף שבועי 9/70, תשס"ז. היחידה ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר-אילן.