פרשת עקב: הפטרת נחמה | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, אב תשפ"ה
ההפטרה לפרשת עקב (ישעיהו מט, יד – נא, ג) היא השנייה מתוך שבע הפטרות הנחמה (שבע דנחמתא) המביעות מסר של נחמה אחרי תשעה באב. צום תשעה באב, שהוא צום ציבורי, מחזיר אותנו יותר מאלפיים שנה לאסון שקרה לישות הלאומית של היהודים ולחורבן בית המקדש, מרכז הפולחן ליהדות. מעניין שחז"ל בחרו שבע קטעים רק מהנביא ישעיהו. הנביא מנסה לעודד את העם ולנסות לנחמו. הפסוקים האחרונים מבשרים איך אלוהים אמור לנחם אותנו בדו-שיח רגשי מימי קדם.
שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְשֵׁי ה’; הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם, וְאֶל-מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם. הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם: כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ. כִּי נִחַם ה’ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה’ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה (ישעיהו נא, א-ג).
מילים אלה של הנביא לא בדיוק מנחמות אותי כעת, מפני שאני לא מרגישה שאני בקרבה לדו-שיח אלוהי כזה. לדאבוני עם ישראל בחיפוש נואש לתשובות לאירועים הטרגיים של שמחת תורה תשפ"ג. חיפשתי אלטרנטיבה להרגיע את הרוחות בתוך ליבי. אמנם גופותיהם של חברתי ג'ודי ויינשטיין ובן זוגה גדי חגי שנחטפו הובאו לקבורה באדמת ניר עוז, אבל ברור לי שלא אמצא מנוח עד שכולם יחזרו הביתה. לכן כל שבוע שאני מצטרפת להפגנות לשחרור החטופים.
שיר של נתן זך מסביר על הצורך של כולנו לחסד. חסד שונה מנחמה כי לכל מעשה חסד יש שני צדדים – הצד המעניק והצד המקבל – אולי מי שמחפש חסד הוא הצד המקבל, ואילו הצד המעניק יכול היה להמשיך בחייו גם מבלי לעזור לאף אחד. לאחרונה שמעתי המון סיפורים על מעשי חסד מאנשים ונשים בארץ שהרגישו מחויבות לתת וכתוצאה הם עצמם היו למקבלי או למקבלות חסד.
בשירו "כולנו זקוקים לחסד" נתן זך תיאר תהליך של נתינה דו-צדדית בין הזקוקים לקבלת חסר ואלה המסוגלים להעניק חסד. זך מסביר את התהליך של חיפוש משותף לחסד.
|
כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ שֶׁזּוֹרַחַת, |
שֶׁיֵּשׁ לְכֹל זֶה טַעַם, גַּם כְּשֶׁהַטַּעַם תַּם בֹּאִי וְאַרְאֶה לָךְ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹד מֵאִיר אוֹר יוֹם. כֻּלָּנוּ רוֹצִים לֶאֱהֹב. |
| כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָתֵת, רַק מְעַטִּים יוֹדְעִים אֵיךְ. צָרִיךְ לִלְמֹד כָּעֵת שֶׁהָאֹשֶׁר לֹא מְחַיֵּךְ, שֶׁמָּה שֶׁנִּתַּן אֵי פַּעַם לֹא יִלָּקַח לְעוֹלָם, |
מאת: נתן זך שרה: נורית גלרון |
שנזכה כולנו לתת ולקבל חסר בקרוב!