פרשת צו: תפקידם של האורים והתומים

פרשת צו: תפקידם של האורים והתומים | אליאנה תפוחי, אדר ב', תשפ"ב

פרשת צו היא הפרשה השנייה בספר ויקרא, והיא עוסקת בפירוט דיני הקרבת הקורבנות, שעליהם כבר קראנו בפרשת ויקרא, מנקודת המבט של הכהנים . בהמשך הפרשה מתוארת העבודה במשכן בשבוע שלפני חנוכת המשכן, כשמשה עצמו הקדיש את אהרון ובניו לתפקיד הכהונה. הציווי על קיום הטקסים הללו, הידוע גם בשם שבעת ימי המילואים, מופיע כבר בפרשת תצווה (ספר שמות) וקיום המצווה מתואר בפרוטרוט בפרשת צו

במסורת היהודית לוותה פרשת צו בטעות שהשתרשה משום מה, ועל פיה ייחסו לפרשה 96 פסוקים (בגימטריה – צ"ו). אולם למעשה יש בפרשה 97 פסוקים, ורק החל מהמאה ה-16, במהדורה שהודפסה בוונציה, מופיע מספר הפסוקים הנכון (תחת הסימון "עובדיה " 97 בגימטריה).

אותי עניין בפרשה הזו הפסוק המתאר את הבגד שהולבש בו אהרון. הבגד כלל כתונת, אבנט, מעיל ואפוד ומעליהם " וישם עליו את החשן ויתן את החשן ואת האורים ואת התמים" ( ויקרא ח, ח) .

מה הם האורים והתומים ומה תפקידם?

אנו שומעים לראשונה על האורים והתומים בפרשת תצווה בספר שמות, כאשר משה מצווה לשים את האורים והתומים בחושן על לב אהרון. האורים והתומים, לפי המתואר במקרא, אמורים לשמש כלי תקשורת בין הכהן הגדול לאלוהים. כלומר: הכהן הגדול יכול לשאול את האל שאלות בנושאי משפט וצדק ודרכי פעולה, והתשובה תתקבל על גבי האורים והתומים. השאלה שעניינה אותי היא מה היה מנגנון הפעולה של כלי תקשורת זה? המנגנון עצמו אינו מפורט במקרא, ורק השימוש בכלי זה מוזכר בספרי התנ"ך. אנו מוצאים שימוש בכלי זה בעיקר בתקופת השופטים והמלכים הראשונים (שאול ודוד), ומאוחר יותר בתקופת עזרא ונחמיה.

על פי תפיסת חז"ל, בחושן היו משובצות אבנים יקרות, ובהן היו חרוטים שמות שבטי ישראל. האבנים, לפי המסורת, נתנו תשובות בהבלטה או בהארה של אותיות מסוימות לאחר שאלת הכהן.

חוקרי יהדות מודרניים, כמו קאסוטו, סוברים שהאורים והתומים עבדו בשיטה בינארית, כלומר כללו 2 גווילי קלף, שבאחד מהם כתובה המילה "אורים" (מלשון "ארור" ) ובשני – כתובה המילה "תומים" (מלשון "תום ואמת"). כנראה, שהגווילים הללו נשלפו באופן אקראי כאשר נשאלה שאלה, וכך ייצגו את תשובת האל. לפי תפיסה זו, המתבססת גם על תרגום השבעים, האורים והתומים ענו תשובות של "כן" או "לא" ולא תשובות מורכבות. במידה מסוימת ההסבר הזה מקשר את המושג אורים ותומים לאורקל בדלפי שנהגו להתייעץ בו לפני אירועים חשובים, כמו מלחמות, הקמת מושבות וכו'.

מן הראוי להזכיר שהביטוי אורים ותומים הפך ברבות הימים למוטו של אוניברסיטת ייל, ומופיע על הדגל שלה באותיות עבריות בתוך ספר, וכן בתרגום הלטיני –" LUX ET VERITAS" שמשמעו בלטינית "אור ואמת". כמו-כן, גם פאולו קואלו בספרו "האלכימאי" מתאר שימוש באורים ותומים שהן שתי אבנים (שחורה ולבנה) המסמלות "כן" ו"לא" בהתאמה, ומשמשות לקבלת החלטות.

דילוג לתוכן