פרשת שֹׁפְטִים: בחירת רשויות ואי תלות בינן

דבר תורה לפרשת שופטים: בחירת רשויות ואי תלות בינן | אלי מיאסניק, אלול תשע"ט

בימים אלו שבהם אנו מתלהטים סביב שאלת דרך בחירת בית משפט עליון ואי תלות בין הרשויות – מעניין לבחון את דרך הגדרת קונספט הניהול של המדינה שבדרך כפי שמציעה הפרשה לדור שנולד במדבר שלא חווה שלטון מסודר-בעלי התפקידים במדינה, דרך המנוי שלהם, תחומי האחריות שלהם והדרישות לתיאום בין הרשויות.

 קונספט הניהול המוצג בפרשה

  • ניהול מבוזר– הניהול של המדינה מבוזר בין הערים המנוהלות ע"י  זקני העיר. לא נאמר איך זקני העיר נבחרים ולא נאמר איך מתנהלות החלטות לאומיות.  עם זאת, מוגדרת האפשרות של שלטון ריכוזי- מלך.
  • חוקהכהנים והלוויים מלמדים ומפרשים את חוק התורה לעם, לשופטים ולמלך.
  • בתי המשפט העירוניים ( " בִּשְׁעָרֶיךָ" (יז 8, יט 17 ) והעליון ( יז 8-9)  ו"ְקַמְתָּ וְעָלִיתָ–אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.   וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט…",  מאוישים ע"י שופטים שנבחרו ע"י העם.
  • רשות מבצעת- המימוש של החלטות השופטים בערים וכן החלטות לאומיות (כגון מי אינו יוצא למלחמה כ5, כ8)  מתבצע ע"י שוטרים שנבחרים ע"י העם .
  • שיתוף בין זרועות השלטון- האחראים על החוק (הכהנים והלויים) והשופטים משתפים פעולה במלאכת המשפט.

בעלי התפקידים

  • ניהול ברמת העיר ע"י זקני העיר- בפרשה לא מגדירים איך מממונים זקני העיר.
    • הדוגמאות שהובאו בפרשה מציגות את חשיבות זקני העיר בטיפול בפתרון בעיות שהן פוטנציאל לאי שקט בתוך העיר ובין ערים. טיפול ברוצח שברח ( יט 12)  שנקמת דמו עלולה להשפיע על שלומה הפנימי של העיר,  ביצוע גזר דין מוות לעובד עבודה זרה  ( יז 5. כאן נאמר  "  וְהוֹצֵאתָ אֶת-הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת-הָאִשָּׁה הַהִוא … אֶל-שְׁעָרֶיךָ" אך לא מוזכרים זקני העיר)   וקבלת אחריות ובקשת כפרה על רצח שהתבצע באיזור הקרוב לעיר (עגלה ערופה כא 2-4) יחד עם השופטים  והכהנים. טקס זה מונע חיכוך בין ערים.
  • השופטיםנבחרים ע"י העם
    • תפקידם לשפוט בדיני ממונות, נפשות ונזקי גוף– (יז 8) .
    • הם נעזרים בכהנים המכירים את החוק– . הכהנים מורים והשופטים מחליטים (יז 11-12, יט 17)
  • השוטרים – כנראה חלק מהרשות המבצעת- נבחרים עי העם .
    • אחראים כנראה לביצוע פסקי הדין – כי הפרשה מתייחסת לצמד "שופטים ושוטרים"
    • אחראים למימוש הנחיות לאומיות. כגון מי לא יצא למלחמה.
  • הכהנים והלויים – אחראים על ידיעת החוק. הם אינם נבחרים. הם מקבלים את תפקידם בירושה. הם נטולי אינטרסים כלכליים (יח 1-4).
    • תפקיד ראשון הוא הכרת התורה והנחלתה לעם . השיא של תפקיד זה הוא וידוא שגם המלך מכיר את התורה ( יז 18-19 )
    • תפקיד שני- סיוע לבתי המשפט ( ראה ב' למעלה).
    • תפקיד שלישי- יישום הפולחן. הפרשה מציגה את האחריות לשרות ה' ( יח 5) וכן את האחריות להיבטים פולחניים מקומיים כמו בעגלה ערופה (כא 5).
  • הנביא שמעדכן את העם בהנחיות האחרונות של ה'
  • המלך הוא אופציונאלי. ה' מכתיב מי המלך.
    • לכאורה המדינה יכולה להתנהל בלעדיו, אך אם העם אינו מרוצה משיטת הניהול המבוזרת הוא רשאי להחליט על מינוי מלך.
    • עליו ללמוד את התורה מפי הכהנים והלוויים  ולפעול לפיה.