פרשת פנחס: מי הוא מנהיג ראוי? | בן נוביס, תמוז תשפ"ה
בפרשת פנחס מספר נושאים, ובתוכם הסיפור על פנחס שהרג איש ישראלי ואישה מדיינית בגלל התנהגותם המופקרת בפומבי.
נושאים אחרים בפרשה הם הבחירה במנהיגים חדשים, המפקד השני, סיפור בנות צלפחד וחוקי הירושה ובסוף, לוח שנתי להקרבת הקורבנות במועדים (טקסט שאנו קוראים כ"מפטיר" מתוך ספר תורה שני בכל אחד מהמועדים).
אדון כאן בבחירתו של מנהיג חדש. אחד הדברים שמשה דאג להם היה לבחור אדם שינהיג את העם לאחר מותו הוא. משה פונה לאלוהים בתפילה ומבקש "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כז, טז).
משה חשב למנות את פנחס למנהיג, אך פחד מקנאותו שהרי ברגע של משבר החליט פנחס לקחת את החוק לידיים. על פי רש"י, תפילתו של מושה הייתה שהוא ימנה מנהיג שיכול להבין את ההבדלים בעם, מישהו שיוכל להתעלות מעל הקטנוניות של פוליטיקה מפלגתית.
כשאלוהים עונה למשה ואומר לו שיהושע ינהיג את העם, הוא מתאר את יהושע כ"איש אשר רוח בו" (כז, יח). בספרו Torah Today כתב פנחס פלאי, "מנהיג טוב חייב לדעת את אשר על ליבו. עליו להיות מסוגל לעמוד על שלו, ועם זאת, גם להיות מסוגל לשנות את דעתו ולשחרר את עצמו מרעיונותיו המגובשים".
משה ממשיך ומבקש שמחליפו יהיה אדם שיוכל להנהיג את העם למלחמה, וגם להחזירם מהמלחמה שכן הוא יודע היטב שקל יותר לקרוא לאנשים לדגל מאשר להפסיק את הלחימה. וכך, משה עושה את אשר ציווה אותו אלוהים "וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה" (כז, כג).
אם כך, מנהיג ראוי נבחר, מנהיג שהוטלה עליו המשימה הכבירה – להביא את העם אל הארץ המובטחת.
—