פרשת ניצבים: וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ

פרשת ניצבים: וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ  | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, אלול תשפ"א
ושוב אזהרה ברורה וחריפה על עבודה זרה והשלכותיה:

פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה’ אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנה. וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת-הַצְּמֵאָה. לֹא-יֹאבֶה ה’ סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-ה’ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה ה’ אֶת-שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם (דברים כט, יז-יט).

לאחרונה קראנו אזהרה דומה לעם ישראל בפרשת עקב:

וְהָיָה, אִם-שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-ה’ אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם–הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן. כַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה’ מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם–כֵּן, תֹּאבֵדוּן: עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן, בְּקוֹל ה’ אֱלֹהֵיכֶם ְ (דברים ח, יט-כ).

ההבדל בין הפרשות קטן, אך בפרשת ניצבים העונש הוא אינדיבידואלי ומשמעותי: וּמָחָה ה’ אֶת-שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם (דברים כט, יט).
זו אמירה קשה וקללה כבדה המובילות לעונש כבד לכל החוטאים בעבודה זרה. אף שאנו שומעים אמירה זו רבות בימינו, לפי הפסוק אלוהים יכול למחות את שמם.
ב2017 דבי רייכמן כתבה באתר הידברות (הארגון עסוק בהסברה יהודית ובחזרה בתשובה) "השאלה האם מותר לומר על יהודי רחוק ימח שמו? חשוב להדגיש שרבה של העדה החרדית, רבי יוסף חיים זוננפלד היה מראשי תנועת הקנאים. האופן החריף שבו התבטא כנגד לשונו של אותו רב לא מותיר כל מקום לספק: זוהי אינה "חסידות", שלא להשתמש בביטוי הזה, אלא זהו איסור גמור! https://tinyurl.com/3ybuca9w
לצערי ישנם הרבה רבנים, פוליטיקאים או אזרחים מן השורה שמתבטאים בצורה כזו. מפני חששותי משנאת חינם, הייתי רוצה להפסיק לשמוע את הביטוי הזה בכלל. אני מעדיפה את הפסוק בסוף הקטע הזה בפרשת ניצבים על סוף טוב במקום אסון:

וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד-ה’ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶך. וֶהֱבִיאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וּמָל ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת-ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ (דברים ל, א-ו).

הפסוק הזה מזכיר לנו את ההפטרה לשחרית של יום כיפור:

הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה’ יַאַסְפֶךָ. אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן (ישעיה נח, ז-ט).

כולי תקווה לשנה טובה ובריאה לכולם!