פרשת משפטים: קיום הברית

פרשת משפטים: קיום הברית | עמנואל נשרי, אדר תשפ"א

 וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. (כד" ז')
תגובת בני ישראל לדברי האל מפי משה, היא לטעמי אחד השיאים בתהליך כריתת הברית ומילויה בין האל לעם ישראל, תגובה זו נאמרת אחרי דברי האל הקשורים לכיבוש הארץ: וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי–מִלְּפָנֶיךָ.   לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה אֶחָת:  פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ (כג, כח-ל). התחייבות האל כצד לחוזה בין העם לאלוהיו, מקדימה בפרשה זו את תגובת בני ישראל בחוזה הדו צדדי הזה.
הברית ותהליך עיצוב בני ישראל כעם סגולה מחד גיסא, וקבלת העם את ה' לאלוהיו מאידך גיסא, שזורים לכל אורך פרקי החומש בניסיונות רבים ובמצוות מהאל.
מאבשלום קפאח למדתי שהאל התאכזב מהאדם מספר פעמים – חטא גן העדן שלאחריו הגירוש, חטאי האדם שאחריהם המבול, חטא מגדל בבל  שמתרחשים למרות "שבע מצוות בני נוח" המצוות שנתן האל. לאחר אכזבות אלה בחר האל באברהם (אבי האמונה והאומה) שהתנהגותו היא אנטיתזה לחטא, לנסותו ולנסות את זרעו בהתנהגות מוסרית, ליצור עם שיהיה דוגמא ואור לגויים.  האל מעמיד את אברהם בניסיונות חוזרים ונשנים, לא קלים. החל מהציווי "לך לך" ועד לציווי "קח את בנך יחידך אשר אהבת, את יצחק… והעלהו שם לעולה". אברהם מציית וממלא את צווי האל בקפדנות, כדברי המדרש לא תמיד בהבנה מלאה להגיון שמאחוריהם.  בחינה בימינו למילוי מצוות האל על ידי אברהם מתבצע באופן מרשים. ההשלמה בכריתת ברית בין הבתרים.
בהמשך האירועים גלות במצרים שהייתה צפויה לפי דברי האל  לאברהם. לקראת היציאה ממצרים ובמהלכה הצגת גדולתו ויכולתו של האל, מכות מצרים ומעבר ים סוף בחורבה, אחרי כל ניסיון ו/או נס האל מצווה מצוות. וכך מוסיף האל מצוות, והעם, למרות הקשיים ממשיך קיים את הברית. חלק מהקשיים נובעים מחולשות באופי האדם, לכל אדם יש חולשות, כך גם אצל אברהם ועל אחת כמה וכמה לעמך בני ישראל.
עד כולל פרשת משפטים אנחנו לומדים כיצד צריך וניתן ליישם ולקיים את הברית, ההצלחה היא חלקית, תוך שאיפה לשלמות, תוך דגש שקיום הברית על ידי אברהם וזרעו היא משימה ואתגר. עם ישראל צריך לעבוד קשה כדי להצדיק את הבחירה בו, ולעמוד בניסיונות היום יומיים. ייחודו של עם ישראל כעם סגולה אינו נעוץ בגנטיקה, בעבר של אברהם והאבות, אלא בייעוד ובהתנהגות בכל יום. זהו ציווי לדורות. בפרשה שלנו חוזר האל לרשימה נוספת של כללים ודינים התנהגותיים לכוון את עם ישראל לדרך הישר והחסד.
פירוט המצוות בפרשה מקרב ומסייע לבני ישראל במימוש הברית, האל מדגיש ומפרט את המצוות שבימי כתיבת התורה נחשבו למצוות מאד מוסריות הקשות למילוי. לימים יפריד הרמב"ם, מתוך הכרות עם נפש האדם הפרדה של האמונה מקיום המצוות, בגלל הקושי במילוי המצוות, ובגלל הקושי, לעיתים להבינן.
מכאן נכתב בקיצור שולחן ערוך השלם (א, ג) ”יהודה בן תימא אומר היה עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך הבורא שבשמים".

דילוג לתוכן