פרשת "חַיֵּי שָׂרָה": יצחק שוב צוחק? | מוטי לקסמן, תש"פ.
יצחק הסתובב אנה ואנה, בשדה, והיה עצוב, עצוב מאוד.
יצחק עצוב? איך זה יכול להיות?
הלא הולדת יצחק קשורה בצחוק.
אבא אברהם צחק כשאלוהים אמר לו שיולד לו בן: "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק" (בראשית יז, יז).
וגם אמא שרה לא יכלה להתאפק מצחוק: "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ" (בראשית יח, יב).
וכשנולד יצחק בשעה טובה, שמחה אמא שרה אבל חששה מצחוקם של השכנים: "וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי" (בראשית כא, ו–ז).
וכולם שמחו מאוד, וכולם אהבו מאוד את יצחק, והיתה חגיגה גדולה מאוד: "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כא, ח).
<>
אז למה יצחק עצוב, למה הוא עצוב מאוד כעת?
יצחק נמצא כעת בנגב "וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב" (בראשית כד, סב).
הוא כל הזמן היה שם?
לא, יצחק חזר לנגב ממקום שנקרא "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית כד, סב).
מה חיפש שם יצחק, במקום שנקרא "בְּאֵר לַחַי רֹאִי"?
אולי זו הסיבה שהוא עצוב?
<>
קשה לענות על השאלה אבל אפשר לשער, המקום שנקרא "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" הוא המקום שבו היתה הגר, אימו של ישמעאל אחיו הבכור של יצחק.
ואולי, אולי יצחק חיפש את ישמעאל?
למה?
כי יצחק וישמעאל נהנו זה מזה ואפילו השתעשעו יחד ונהנו: "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק" (בראשית כא, ט).
ויצחק נשאר לבד, כי הגר וישמעאל גורשו מבית אברהם; וגם אמא שרה נפטרה "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" (בראשית כג, ב).
אז יצחק נותר לבד, והיה לו עצוב מאוד, כי זה לא נעים להיות לבד בלי חברים ובלי אמא.
לכן, כנראה, הוא הלך לחפש את ישמעאל, ולא מצא…
אז הוא חזר לנגב מ"בְּאֵר לַחַי רֹאִי".
<>
וחלף היום "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" (בראשית כד, סג). יצחק הסתובב בשדה, לבד ועצוב.
ולפתע "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים" (בראשית כד, סג); כן, אורחת גמלים הלכה והתקרבה אליו. היו בה עשרה גמלים עמוסים בכל טוב.
יצחק לא הבין מה עושה שיירת גמלים זו במקום הזה,
אבל הוא התחיל להתרגש ולא ידע למה.
ואז הוא הבחין בעבד אביו, יצחק רצה לרוץ אליו ולשאול אותו לפשר שיירת הגמלים, אבל לאחר הצעד הראשון הוא קפא על מקומו.
על אחד הגמלים ישבה עלמה "וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל" (בראשית כד, סד).
היא גלשה לאט מהגמל.
היא הייתה עלמה יפה ומאירת עיניים, כמוה עוד לא ראה יצחק, הוא היה מוקסם ממנה.
העלמה, התרגשה ממבטו של יצחק, אז "וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס" (בראשית כד, סה).
כך, עטוית צעיף, התקרבה העלמה אל יצחק, יחד עם עבד אברהם.
<>
ולפני שיצחק אמר מילה, "וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית כד, סו),
העבד סיפר ליצחק גם, שהעלמה היפה היא כלתו, רבקה שמה.
יצחק מיד התאהב בה, ברבקה.
"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ" (בראשית כד, סז).
<>
והיו להם חיים טובים, ועליזים: "וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ" (בראשית כו, ח).
<>
ומאז יצחק שוב חזר לצחוק בהנאה רבה יחד עם רבקה…