פרשת דברים: ההפטרה לשבת חזון במגילה בת אלפיים שנה | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, אב תשפ"ו
שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם: לָכֵן, נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת–אֲבִיר, יִשְׂרָאֵל:
הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי, וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל-בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק–קִרְיָה, נֶאֱמָנָה.
צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה (ישעיהו א, כג-כז).
לאחרונה ביקרתי במוזיאון ישראל כדי לראות את מגילת ישעיהו שנמצאה בין מגילות ים המלח. זו לא עוד פקסימיליה אלא המגילה עצמה! שם התערוכה הוא "נחמה מן המדבר", והתרגשתי מאוד כי זו תעודה אמיתית מלפני 2000 שנה, כתובה בידי אדם – סופר שהקדיש את זמנו לכתיבה ברורה ומדויקת להפליא. עמדתי ליד המגילה וראיתי את של החזון על הקלף.
במקרה צילמתי את התחלת המגילה אבל אי אפשר לקרוא את הטקסט בצילום שלי. בנוסף, הביקור בחדר עם המגילה הוא קצר אבל הספקתי להרגיש שההיסטוריה מונחת מולי בצורה מיוחדת במינה.
באתר של מוזיאון ישראל, תוכלו לראות את מגילה מקרוב ולהגדיל את טקסט.
הכי אירוני בכל העניין הקשור לביקור בתערוכה בעיני הכרטיס הדיגיטלי. רכשתי את הכרטיס מהבית באתר המוזיאון וקיבלתי אישור במייל שלי – המקוון כמובן. מה ישאר לי כמזכרת מהביקור? רק כרטיס שלא בדיוק מתקיים בעולם המציואתי. אני יכולה להדפיס את הכרטיס אבל גם זה לא ישרוד לאורך זמן. הדיו נצחי ונייר מתכלה מהר.
כדי לקרוא את המגילה בעיון רב יותר בבית, פניתי לאתר של מוזיאון ישראל והתמוגגתי מהקריאה הדיגיטלית, כשאני נושאת בלבי את רגשות של הפליאה ויראת הכבוד העמוקה שהרגשתי בחדר הקטן במוזיאון. החזון לא בדיוק אופטימי לעתיד עם ישראל בירושלים אבל עדיין מלמד אותנו לקחים חשובים לחברה ישראלית של היום.