פרשת תְּרוּמָ֑ה: מהמשכן אל בית הכנסת / שושנה מיכאל צוקר, אדר, תשע"ח (English)
"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" (שמות כה, ח).
בהשראת הפרשה המספרת על ארון הברית והמשכן שהיו במדבר, אני רוצה להתבונן בארון הקודש וברכיבים חזותיים אחרים באולם התפילה שלנו.
צבעיהם העיקריים של ארון הקודש, הפרוכת והמפה בשולחן הקריאה הם זהב וכחול, אשר מזכירים את הצבעים המשמשים במשכן.
 |
את הארון תרמו אליעזר טל ז"ל ורעייתו לאה, תיבדל לחיים ארוכים, לזכר בנם צחי. על ראש הארון כתר שרפים (מלאכים) פורשי כנפיים, המזכירים ברעיון, אם לא בצורה, את הכרובים שהיו מעל ארון הקודש במשכן ובבית המקדש. בחזית ארון הקודש דלתות (אותן איננו רואים בדרך כלל, שכן הן פתוחות בזמן התפילה). על דלתות ארון הקודש, תרשים של עץ הספירות, האותיות מייצגות את שמות הספירות מ"מלכות" (שכינה) למטה, קרוב לרצפה, ועד ל"כתר" בקשת השרפים למעלה, מעל כולם – ללא ייצוג – אין-סוף. בין מלכות לכתר נמצאות יתר הספירות: יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה, חסד, דעת ובינה. כל הספירות מחוברות במערכת מסועפת של קווים, כניסיון סימבולי לתאר ולסדר את מורכבות היקום. הכול מקושר. עץ הספירות הינו סמל מיסטי מובהק. לשני צדי עץ הספירות נחקקו מילותיו של הנביא מיכה, המדגיש את הפן מוסרי של תורת ישראל:
|
|
את לוחות הברית שעל הקיר שמשמאל לארון הקודש יצרה רחל רואן, לזכר אביה בן ולבר ז"ל, שזכה להכין את הלוחות על ארון הקודש הישן שעומד בספרייה. לפי המסורת היהודית, הדברות מחולקים לשתי קבוצות של חמישה, חמישה דברות קשורים למצוות בין אדם למקום. חמשת הדברות הנוספים קשורים למצוות בין אדם לחברו, ביטוי השאיפה לאזן בין התנהגות דתית לבין התנהגות ערכית-אנושית. בצד ימין, המנורה מוקדשת לזכרו של מתן ז"ל, בנם של מירה ועובד דבורה. גם מנורה זו עוצבה על ידי רחל רואן. מנורה זו נראית מוצקה ויציבה, קניה עשויים משרשראות כבדות המושכות מטה. רק להבות קטנות עולות מעלה מתוך הגביעים. עבורי, כל רכיב לחוד וכולם יחד מייצגים את השאיפה לאזן בין אמונה דתית למעורבות אנושית, כמו המתח בין עצב, זיכרון והבחירה בחיים. זה המקדש שעשינו. יהי רצון שרוח אלוהים ישכון בנו. |
 |