פרשת שופטים: פוליטקה, מאז ועד עכשיו | אילנה קראוס, אלול תשפ"ה
נראה לי שקשה למצוא פרשה יותר אקטואלית ורלוונטית לימינו מהפרשה שלפנינו. אני לא נוקטת עמדה, אלא מציגה כמה מקורות ותובנות שגילתי כשהכנתי שיעור על הפרשה.
לפי יהושוע ברמן,1 הפרשה מדגישה את ההיבט השוויוני של בחירת שופטים ואת הזיקה המודרנית להפרדת רשויות המודרנית. ידוע כי פרשת השבוע מציגה פלטפורמה פוליטית המדגישה את עקרון הפרדת הרשויות. התורה מבחינה בין סמכות שיפוטית (דברים טז, יח-כ), למלוכה (יז, יד-כ), , כהונה (יח, א-ז) ונבואה (יח, ט-כב). אבל הפרשה מדברת על שתי רשויות, השיפוטית והמלוכתית, המוכרות לנו היום, ומה עם החקיקתית? אה, זו הסמכות העליונה, החוקים ומשפטים שנתן לנו האלוהים. כלומר, בני ישראל קיבלו את ה"חוקה", ויודעים מה כתוב בה. השפוטים צריכים להחליט החלטות לפיה, והשוטרים צריכים לדאוג שהחלטות אלה תוצאנה לפועל. כך לפחות על פי רש"י: שׁוֹפְטִים – דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין, וְשׁוֹטְרִים – הָרוֹדִין אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם (שֶׁמַּכִּין וְכוֹפְתִין) בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אֶת דִּין הַשּׁוֹפֵט. ואבן עזרא מסכים אתו: השופט עושה צדק, בעוד שהקצין אוכף אותו.
הפרשה מתחילה כך:
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכׇל־שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק׃ לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם׃ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (טז, יח-כ).
אבל מי בוחר את השפטים והשוטרים? ואיך? לא ברור. אבל נראה שהציבור בוחר בשופטים ושוטרים, מעין דמוקרטיה?
מתוך המאמר על בחירת שופטים, למדתי ש:
- בנג'מין פרנקלין חשב שיש לבחור שופטים. הוא חשב שהציבור הבוחר יבחר את האדם המתאים ביותר לתפקיד.
- שופטים ממונים ברוב מדינות העולם כיום, ובישראל, ובאופן גובר בארה"ב.
- שופטים צריכים להיות עצמאיים ולגלות אחריות ומחויבות ציבור.
- שופטים עצמאיים נוטים להגן על זכויות הפרט, הזכויות הדמוקרטיות ועל שלטון החוק.
על פי ברמן, מונטסקייה ראה את עצמאותה של מערכת המשפט כגורם המשמעותי ביותר המבדיל בין משטר מתון למשטר רודני, מערכת שחבריה ממונים מקרב העם הפשוט.
המלומדים לא פסקו איזה שיטה טובה יותר, אבל התורה הדגישה, בערך, את אותם הדברים כבר לפני אלפי שנים:
- בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ – עבודת השופטים חייבת להיות גלויה לכולם.
- בוחרים שופטים ידועים ביושרם ובחכמתם, ובידע שלהם בתורה, בחוקים, כולל " לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
- מאחר ופסיקתם גלויים לכולם, הציבור יכול לשפוט אותם, אזי הם אחראיים לציבור, לא לאיזה "גביר" שתרם לקמפיין שלהם, למשל.
גם בבחירת מלך, העם מעורב, ויתר על כן, הסמכות של המלך מוגבלת כי גם הוא אחראי לעם ולאלוהים: נוסף לכך, הוא חייב שיהיה לו עותק של התורה שיהיה אתו כל העת שהוא מכהן, והוא חייב גם ללמוד אותה. העם אשר לומד את התורה, בוחר את השופטים ואת המלך, והם חייבים לדאוג לציבור ולציית לחוקים האלוהיים. לא משנה באיזה שיטה הם נבחרים, נבחרי הציבור אחראיים לציבור וכשם שהם אחראיים לאלוהים ולחוקיו.
1 מקומה של פרשת שופטים בתולדות ההגות הפוליטית על המשטר הראוי