פרשת פִּינְחָס: מנהיגות מגוונת, משה, פנחס ובנות צלפחד | גייל שוסטר-בוסקילה
פרשת פנחס חושפת בפנינו מספר מנהיגים בולטים אבל לא זהים. כמובן משה הדוגמה האולטימטיבית של המנהיג הכריזמטי וכל עם ישראל היו נחשפים לכריזמה עוד לפני יציאת מצרים.
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם. כב: וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם, בַּיַּבָּשָׁה; וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. (שמות יד – כא)
איך כריזמה פועלת? יש מחקרים רבים לנושא זה בימינו.
תקציר של מאמר – אש בוערת: מנהיגות כריזמטית ורמות ניתוח* מאת קתלין קליין 2002
כריזמה היא האש שמצית האנרגיה של תומכים, מחויבות, וביצועים. כריזמה שוכן לא במנהיג, ולא בתומכים, אבל ביחסים בין מנהיג בעל איכויות כריזמטי לבין תומכים אשר פתוחים כריזמה, בתוך אווירה כריזמטית. כאשר מנהיג חולק קשרים כריזמטיים עם כל הכפופים לו או לה, כריזמה היא הומוגנית – אש משתוללת. כאשר מנהיג חולק קשרים כריזמטיים עם אחד או מספר מצומצם של הכפופים לו או לה, כריזמה אינה הומוגנית, אלא משתנה כמו כיסים של אש.
לדעתי זה ההבדל בין משה לבין פנחס – אולי פנחס היה כריזמטי אבל הוא לא היה מקובל כמנהיג כמו משה. אפשר לראות את המנהיגות של פנחס כמו "כיס של אש" ולא משהו יותר רציני. הוא היה קנאי יותר ממנהיג כריזמטי מפני שלא היה לו כמנהיג המשך בכלל למעשה הקנאות שלו.
פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי (במדבר כה, יא).
ולבסוף יוצאות בנות צלופחד כדי להגן על הירושה. הן לא מופיעות עם מטה או עם רומח בידיהן אלא באומץ רב ועם בקשה לצדק חברתי בלבד. לא ידוע עם הם היו כריזמטיות בכל אופן כנראה הייתה להן יכולת שיכנוע:
וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֵאמֹר: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ." וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם, וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן." (במדבר כז א-ז)
מי יתן וכל המנהיגים ילמדו מבנות צלפחד את הדרך לשכנע ולהנהיג שינוי חברתי עם חשיבה הגיונית ודיבור משכנע.
—-
מראה מקום
* On fire: Charismatic leadership and levels of analysis