פסח: יציאת מצרים כאירוע מכונן

פסח: יציאת מצרים כאירוע מכונן | הרבה גייל שוסטר-בוסקילה, ניסן תשפ"ו

ראיתי את התמונה הזו בהרצאה מקוונת של ד"ר יפעת טהרני בבית אבי חי: בארץ לא להם ( שיעור 1  "כי גרים הייתם בארץ מצרים)." בהרצאתה תיארה טהרני את התמונה: היא הסבירה שרואים אנשים שהם לא ממוצא מצרי. אנחנו יודעים כי האומן המצרי תאר מצרים בצורה מאוד מאוד מפורטת עם חצאיות ועם סידור שיער מסוים וצבע גוף מסוים. והאנשים האלה נקראים עפירו. […] עפירו במזרח הקדום, בייחוד בתקופת הברונזה, הוא בעצם שם גנאי לאנשים שחיים בשולי החברה. מדובר בנוודים, באנשים שנפלטו מן הארץ הנושבת. אנשים שהיה להם חוב אנשים, אנשים שהיו להם נושים שרדפו אחריהם, אנשים שמסיבה זו או אחרת לא הצליחו להסתדר בערים ובעצם נפלטו אל שולי החברה והסתדרו בחבורות.

האם בני ישראל היו העפירו? ואם כן, האם היינו עבדים במצרים?

אולי זו לא בדיוק החשיבות העיקרית של יציאת מצרים אלא משהו סמבולי. בהרצאה נוספת הדגישה טהרני שיציאת מצרים הייתה אירוע מכונן. ואז הציגה את השיר של אמנון ריבק שמוסיף עוד היבטים לרעיון.

כָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה,
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיךְ אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיךְ תְּפִלָּה אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיךְ פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף –
כָּל אָדָם צָרִיךְ כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיךְ כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִזְדַּקֵּף.

כָּל אָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ
אֵיזוֹ מִצְרַיִם. וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרֹךְ אֶחָד,
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.